מוך טבורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוך טבורי הוא הצטברות של סיבים רכים בטבור.
אנשים רבים מגלים בתחילת או בסוף היום גוש קטן של מוך בטבורם. הסיבות להצטברות זאת היו מקור לספקולציות שונות במשך שנים עד אשר ביצע דוקטור קארל קרוסזלניקי מאוניברסיטת סידני מחקר בנושא בשנת 2001. במהלך המחקר בוצע סקר מקיף ולאורך זמן על מנת לקבוע את מקורו של המוך, ממצאי המחקר המרכזיים היו כדלהלן:
- המוך מכיל בעיקר סיבים תועים מבגדים משולבים בעור מת ושערות גוף.
- בניגוד למצופה, המוך נוטה לנדוד מעלה מהתחתונים ולא למטה מהחולצה או הגופייה, הסיבה לתהליך היא החיכוך של שיער גוף בתחתונים שגורר סיבים לתוך הטבור.
- בשל שיער גופן המועט יחסית, נשים סובלות מהבעייה פחות מגברים. לעומתן, גברים מבוגרים, להם בדרך-כלל שערות רבות וגסות יותר, נוטים לסבול מהבעיה יותר.
- צבעו הטיפוסי של המוך נוטה להיות כחול בשל הימצאם של סיבים כחולים במרבית הבגדים.
- מוך טבורי אינו מזיק ואינו דורש התערבות רפואית.
על ממצאיו אלה הוענק לדוקטור קרוסזלניקי פרס איג נובל על מחקר בין-תחומי לשנת 2002.
גרהאם בארקר מפרת' שבאוסטרליה המערבית, הוא מחזיק שיא גינס לאיסוף מוך טבורי. הוא אסף את המוך כמעט מדי יום במשך 20 שנה החל מה-17 בינואר 1984. בממוצע הוא אסף 3.03 מיליגרם של מוך מדי יום. בניגוד למחקרו של דוקטור קרוסזלניקי, רוב המוך שאסף היה בגוון אדמדם וזאת אף-על-פי שהוא לובש בגדים אדומים לעיתים נדירות בלבד.
