לאב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בלהקה. לערך העוסק באלבום האוסף של הביטלס, ראו LOVE (אלבום).
| לאב | |
|---|---|
 |
|
| מקור | ארצות הברית |
| שנות פעילות | 1965—1974 |
| ז'אנר | רוק אנד רול גראז' רוק פולק רוק רוק פסיכדלי |
| חברת תקליטים | אלקטרה רקורדס |
| חברי ההרכב | ארתור לי בריאן מקלין ג'וני אקולס קן פורסי מייקל סטוארט |
| חברים לשעבר | {{{חברים לשעבר}}} |
| {{{אתר}}} | |
לאב היו להקת רוק אמריקאית בשנות ה-60 המאוחרות ותחילת שנות ה-70. סולן הלהקה, הגיטריסט וכותב השירים ארתור לי הייתה הדמות הדומיננטית בלהקה ביחד עם הגיטריסט בריאן מקלין - כותב השירים השני. לאב הייתה אחת הלהקות הראשונות בארצות הברית המורכבות מלבנים ואפרו-אמריקאים. המוזיקה שלהם הייתה מורכבת מקשת רחבה של השפעות: רוק אנד רול, גראז' רוק, פולק רוק ורוק פסיכדלי. מבקרי המוזיקה מחשיבים את אלבומם [[Forever Changes]] כאחד האלבומים המזהירים בהיסטורית הרוק וזאת בניגוד להצלחה המסחרית המועטה יחסית לה זכו. כנראה שסלידתם וחוסר שיתוף הפעולה העקבי שלהם עם העיתונות הייתה הגורם הראשי לכך.
תוכן עניינים |
[עריכה] 1966-1963
ארתור לי, שהתגורר בלוס אנג'לס מגיל 5, החל להקליט כבר ב-1963 כשהיה בן 18 עם להקותיו LAGs ו-Lee's American Four. ב-1964 הוא הפיק סינגל הנקרא "My diary" בו ניגן ג'ימי הנדריקס. לאחר שצפה בהופעה של להקת "The Byrds" הוא החליט להשתמש במוטיבי פולק רוק המזוהים עם להקה זו בלהקה החדשה שהקים "Grass Roots" אשר יותר מאוחר שינתה את שמה ללאב. לאב החלו לנגן במועדוני לוס אנג'לס באפריל 1965 וקיבלו את תשומת לבם של להקות מפורסמות כגון הרולינג סטונס והיארדבירדס. הלהקה חיה יחדיו בביתו של שחקן האימה המנוח בלה לאגוסי (המוכר מגירסת הקולנוע המוקדמת יותר של "דראקולה") ושני האלבומים הראשונים שלהם (Love, De Capo) כללו תמונות מגינת הבית.
[עריכה] 1966-1967
ב1966 כבר היו חתומים בחברת התקליטים "אלקטרה" (Elektra records) וביצעו להיט מינורי - גרסת כיסוי (קאבר) לשירו של ברט באכראך "My Little Red Book". באותה תקופה, הצטרף אלבאן פיסטרר כקלידן וג'וני פלקנסטיין הוחלף בבסיסט קן פורסי. אלבום הבכורה שלהם : "Love" יצא במאי 1966 האלבום הגיע למקום ה57 במדרג האלבומים של אותה השנה.
2 חברים נוספו בסופה של 1966: ג'ון ברבריס שניגן על כלי נשיפה מעץ ומייקל סטיוארט כמתופף.
2 האלבומים המפורסמים ביותר (ויש אומרים הטובים ביותר) של הלהקה יצאו ב1967. בינואר של אותה השנה יצא האלבום: "De capo" שכלל את השירים :"Stephanie knows who", "¡Que Vida!" ו"She comes in colors" המלודי. באותה שנה ברבריס ופיסטרר עזבו את הלהקה שהייתה כבר מורגלת לתנודות בהרכבה בעיקר בגלל אופיו הקפדן והקפריזי של סולן הלהקה ארתור לי.
בנובמבר 1967 יצא האלבום שלדעת רבים נחשב המשובח בדיסקוגרפיה של הלהקה: "Forever Changes". האלבום הוקלט בצלה של אחת ממספר התפרקויות שחוותה הלהקה אך לא נראים לכך סימנים באלבום עצמו. 2 השירים הראשונים הוקלטו בליווי נגנים נוספים מלבד חברי הלהקה, בלחץ הלהקה שאר השירים באלבום הוקלטו על ידי ההרכב הראשוני בלבד בזמן שיא של 64 שעות בלבד. הצלחתו המסחרית ניכרה רק בבריטניה שם האלבום הגיע למקום ה24 בעוד בארצות הברית הוא תפס את המקום ה154 בלבד. עד ימינו אלבום זה נחשב כאחד מאלבומי הרוק הפסיכדלי הטובים ביותר ומאבני הדרך במוזיקת הרוק בכלל.
[עריכה] 1968-2006
בתקופה שבין 1968 ועד אמצע שנות ה70 הלהקה התפרקה והורכבה מחדש (בוריאציות שונות) תחת שרביטו של לי מספר פעמים (בעיקר בגלל התמכרותו להרואין של גיטריסט הלהקה בריאן מקלין ואופיו הנוקשה של לי). אף אחד מהאלבומים של אותה התקופה לא הגיע לטבלת המצעדים ואפילו הופעה חד פעמית של ג'ימי הנדריקס בFalse start שיצא ב1970 לא הצילה מפני התמוטטות הלהקה סופית ב1974. ב1992 ארתור לי הקים את ההרכב Arthur Lee and Love אבל הרכב זה התפרק במהירה כשלי ריצה 6 שנים בכלא בעוון אחזקת נשק. לאחר השחרור לי הקים שוב להקה Love With Arthur Lee אשר גם היא התפרקה ב2005... הגלגול האחרון של להקת Love היתהווה תחת השם The Love Band.
סופם של חברי הלהקה הינו המשך טראגי לגלגולה של הלהקה הלא מוערכת: קן פורסי הבסיסט נפטר מגידול במוחו ב1998 באותה השנה בריאן מקלין הגיטריסט מת מהתקף לב בזמן שאירח מעריצים צעירים שערכו ספר אודותיו. ארתור לי נפטר ב3 לאוגוסט 2006 מסיבוכים בסרטן הדם.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי סטודיו
- May 1966: Love
- January 1967: Da Capo
- November 1967: Forever Changes
- August 1969: Four Sail
- December 1969: Out Here
- December 1970: False Start
- December 1974: Reel to Real
[עריכה] הופעות חיות
- 1980: Love Live - live, 1978 concert
- 1982: Studio / Live - second side live from a 1970 concert
- 2003: The Forever Changes Concert
[עריכה] אוספים
- 1995: Love Story 1966-1972 - compilation
- 2003: The Best of Love - compilation
[עריכה] סינגלים
- March 1966: "My Little Red Book"/A Message To Pretty"
- July 1966: "7 and 7 Is" b/w "No. Fourteen"
- December 1966: "She Comes In Colors"/"Orange Skies"
- March 1967: "Que Vida"/"Hey Joe"
- December 1967: "Alone Again Or"/"A House Is Not A Motel"
- June 1968: "Your Mind and We Belong Together" b/w "Laughing Stock"
- 1994: "Girl on Fire" b/w "Midnight Sun"
[עריכה] אחר
- 1992: Arthur Lee and Love
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Love site by Torben Skott
- Complete Love discography - רשימות שירים,מילים וסקירת אלבומים.
