שיחת משתמש:יער
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] לימוד אמהרית באוניברסיטה העברית
שלום יער, למדת אמהרית באוניברסיטה העברית? שמעתי שבחוג לבלשנות יש מישהו בשם יער ועשיתי אחד ועוד אחד... ואולי אני טועה :). אני מתחיל ללמוד אמהרית מחר ואשמח לשמוע עצות אם יש לך - איך כדאי להתכונן, אילו ספרים לקנות וכו'.--אמיר א. אהרוני 08:01, 1 נובמבר 2005 (UTC)
- שלום רב. שלחתי לך אי-מייל ולא השבת לי. האם קיבלת אותו? יער 15:14, 5 נובמבר 2005 (UTC)
-
- כמה נחמד מצדך :)
- רציתי בעיקר לשאול באילו ספרים כדאי לי להצטייד. מאז כבר הספקתי לשבת בשיעור אחד. למרות שאני שונא לקנות ספרים בכריכה רכה - ובמיוחד ספרי-שפות, השתכנעתי והזמנתי באמזון את מילון Concise של Leslau. הוא גם היה מומלץ ע"י המרצה וע"י רוב אתרי האינטרנט וגם היחיד שהיה במלאי. אבל אני ממש מתחיל ... עוד לא הספקתי אפילו לבקר במדפים של אמהרית בקומה החמישית בספריה.
- אם אתה כבר שואל - הייתי רוצה לרכוש גם ספר דקדוק או לקבל המלצה על אתר שאפשר לקרוא בו דקדוק מלא וטוב. אני אישית מעדיף סגנון reference ולא textbook עם תרגילים, אבל אם אתה מכיר textbook מוצלח במיוחד שיש בו סיכום טוב של דקדוק, אז גם טוב.
- תודה!--אמיר א. אהרוני 22:11, 5 נובמבר 2005 (UTC)
-
-
- נראה לי שזאת בחירה נבונה לקנות את המילון של Leslau שאין טוב ממנו כמילון אמהרי-אנגלי, פרט למילון המקיף בשני כרכים של Thoms L. Kane שהוא ודאי יקר מדי בשביל השלב הנוכחי של לימודיך. עכשיו, בקשר לדקדוק - הבעיה היא שאינך קורא צרפתית (לפי מה שכתוב בדף האישי שלך). ה-"Traité de langue amharique" של מרסל כהן נותר עדיין מקור חשוב ומאלף לדקדוקה של שפה זאת. כדאי לך גם לעיין בדקדוק של Dawkins בשם "The Fundamentals of Amharic". זהו ספרון מלא בכל-טוב שאמנם נמצא בגבול בין Reference Grammar לבין ספר פרקטי למי שלומד אמהרית, אולם בכל-זאת הוא מנוסח בצורה בהירה ויש בו הרבה מידע מעניין. דאוקינס היה מיסיונר באתיופיה ומטרתו העיקרית בספר היא לתאר כיצד באמת מדברים.
- אם תהיה זקוק לעזרה כלשהי בלימודי האמהרית שלך, אתה מוזמן לפנות אלי. יער 04:25, 7 נובמבר 2005 (UTC)
-
מה שלומך,
שאלה - קיבלתי מד"ר טפרה את ספר הדקדוק שלו, "השפה האמהרית", באנגלית ברובו. הוא נתן לי קובץ Word שכתוב בגופן Geezigna שאינו Unicode וב-Word2003 זה הופך לג'יבריש. עוד בעיה זה שמתערבב שם טקסט באנגלית, בעברית ובאמהרית. האם אתה מכיר דרך יעילה ומהירה להמיר טקסט כזה ל-Unicode? אנבסה עצמו לא מתמצא כל כך. הדרך היעילה ביותר שמצאתי עד עכשיו זה לעשות חיפוש והחלפה ולראות בכל אות ואות שאני מחליף אמהרית משובשת ב-Unicode ולא טקסט אנגלי טוב באמהרית מיותרת - במסמך של עשרות עמודים זה די מייגע. אני יכול לשלוח לך את הקובץ אם זה יעזור.--אמיר א. אהרוני 08:54, 6 דצמבר 2005 (UTC)
-
- תכתוב לי לאי-מייל ונמשיך משם. יער 15:28, 11 דצמבר 2005 (UTC)
[עריכה] עזרתך
שלום יער, האם אתה עוד מבקר כאן לפעמים? אם כן, אולי תוכל להעיף מבט בערך יהודה חיוג' ולהעיר הערותיך. תודה, נתנאל 09:10, 27 נובמבר 2005 (UTC)
-
- שלום רב. אכן לא ביקרתי כאן זמן מה, וזה מחמיא לי לשמוע שאתה מעונין בהערותי. עם זאת, אינני מומחה גדול בחקר המדקדקים היהודיים מימי-הביניים; למעשה, ידיעותי בנושא הן מן הסמינר שלמדתי אצל פרופ' אהרן ממן בנושא זה.
- לעצם העניין, כבר ציטטי בהקשר אחר את דבריו של פרופ' גדעון גולדנברג שהראה במאמרו "על השוֹכן החלק והשוֹרש העברי" (לשוננו מ"ד, תש"ם, עמ' 281-292) שלמעשה גם מנחם בן סרוק הכיר בשלשיות השורש העברי (כלומר: ששלושה רדיקאלים הם המינימום לקיומו של שורש). דעה, שככתוב בערך על חיוג', היתה מקובלת בקרב המדקדקים הערבים עוד קודם לכן.
- ההוכחה המובהקת לכך היא דבריו של מנחם בן סרוק בראש ה"מחברת" שלו ש"המלה המשלשת משלש אותיות הנשרשים היא עומדת בכחה ולא ישרתנה אות מכל האותיות, כי יש די בכחה ובמלאותה..." וכו'. לפיכך אינני סבור שאפשר לטעון ש-"המדקדקים שקדמו לחיוג' סברו שהשורש מוגדר לפי אותן האותיות המתקיימות בכל ההטיות שלו. תוצאה של הגדרה זו היא שאין מספר קבוע של רדיקאלים בשורש, והוא יכול לנוע החל מאחד ועד שבעה רדיקאלים." יער 22:40, 4 דצמבר 2005 (UTC)
[עריכה] יער מתי תמשיך לכתוב
על פורוצקי הגדול? ומתי תעשה לעצמך דף משתמש הגיוני? ואולי נכתוב קצת על קופטית (בהסתמך על המאמר של אריאל על טיפולוגיה?) Shaharzilla 18:41, 29 מאי 2006 (IDT)
[עריכה] השפות השמיות
שלום וברכה.
יישר כוח על המידע הביבליוגרפי העשיר שהוספת לערך. האם תוכל גם להרחיב את הערך כשלעצמו, כדי לעזור לקורא ההדיוט, שאין לו הגישה לחומר הכתוב, להבין מה קורה בסביבה?
(אגב, הסרתי את הקישור למאמר הפולמוסי של עוזי אורנן, כמבואר בדף השיחה. אגב אגב, (כמעט) אין ספק שאורנן צודק באמירותיו המדעיות, אך הוא כושל בהבנת האמירה הדתית. אין עיקר אמונה שאדם הראשון דיבר בעברית (כמדומני היו שסברו שהוא דיבר בארמית); ובכל מקרה, הרי זה משחק מילים: תוכל לקרוא לפרוטו-שמית "עברית קדומה" (שהרי כל שפה עוברת גלגולים), וכך תוכל לומר שאכן מקור השפות השמיות היא העברית. כמדומני כך אמר מירסקי). הלל • שיחה 03:20, 9 אוגוסט 2006 (IDT)
- לי דווקא יש כמה ספקות בקשר לאמירותיו המדעיות, אך יחד עם זאת אני חושב שהמאמר שלו רלוונטי.
- כפי שכתבתי בדף השיחה שם, אינני שותף לדעותיו, אך כאמור, נראה לי שאפשר לסבול קישור למאמר - גם אם לא מקבלים את השקפת העולם שלו במלואה. יער 03:39, 9 אוגוסט 2006 (IDT)
[עריכה] יש קשר להשומר הצעיר
נגיד לקן גונן?Hidro 15:30, 19 באוגוסט 2006 (IDT)
- אכן הייתי בשומר הצעיר, בקן מרכז. עם מי יש לי הכבוד? יער 17:06, 19 באוגוסט 2006 (IDT)
- רותם שמחה שכבת חזון.Hidro 17:13, 19 באוגוסט 2006 (IDT)
[עריכה] אייגיייהו דיבאבה
שים לב לאייגיייהו דיבאבה. נראה לי שהשם לא מתועתק נכון. --אמיר א. אהרוני 17:17, 26 בספטמבר 2006 (IDT)
- קוראים לה እጅጋየሁ ዲባባ; מצאתי את השם שלה כתוב באמהרית כאן.
- בכל מקרה, השגיאה הזאת די משעשעת. מישהו הניח שלאות j בתעתיק לאנגלית יש כאן את הערך הפונטי הגרמני שלה, אף על פי שבאותה מילה מופיעה האות y. לפי ההגיון הזה היה צריך להגות בערך eyegaüehu. יער 05:17, 28 בספטמבר 2006 (IDT)
-
- בדיוק מה שאני חשבתי. תודה על התיקון. --אמיר א. אהרוני 08:10, 28 בספטמבר 2006 (IDT)
[עריכה] קוראים לך
ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/קטגוריה:כפרים שנחרבו בנכבה. נא הצבע, למען היסטוריה שלא עברה שטיפת מוח בצורת ציוניזציה מסיבית. HansCastorp 02:11, 17 באוקטובר 2006 (IST)
