יעקב יוסף כ"ץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב יוסף כ"ץ (נפטר ב-1782) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה. תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט, מאבות החסידות, וסופר ואידאולוג התנועה.
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בת דין בשרגורוד שבפודוליה (אזור בדרום פולין של אז). לאחר הפיכתו לחסיד של הבעש"ט, נרדף וגורש ממשרתו על ידי בני עירו. בין השנים 1748 - 1752 שימש כאב בית הדין בראשקוב, משנת 1770 שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפודוליה).
לאחר מות הבעש"ט בשנת 1760 שימשו הרב יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כאידאולוג התנועה, ומפיץ רעיונותיה. הרב יעקב יוסף, למרות שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.
תרומתו של רבי יעקב יוסף להתפתחות החסידות, חוץ כמובן מהפצתה ברבים, הייתה פיתוח רעיון הצדיק. רעיון הצדיק בא כשכלול דגם המנהיג של הבעש"ט, שלפיו על הצדיק מוטל לגשר בין הרמה הרוחנית הנמוכה של ההמונים לבין הרמה הרוחנית הגבוה שכרוכה בעבודת האל.
לפי רבי יעקב יוסף המאמין החסידי צריך לדבוק ולתמוך כלכלית וחברתית במנהיגו הצדיק, וכדי לאפשר לצדיק להעלות רוחנית את החסיד.
השינויים ברעיון הדבקות שכתב רבי יעקב יוסף בספריו היו אחד מהגורמים שהובילו בסופו של דבר להפיכת החסידות לתנועה רחבה ועממית.
[עריכה] ספריו
- בשנת 1780 פרסם רבי יעקב יוסף את הספר "תולדות יעקב יוסף", בו הציג את תורת מורו, ונתן לראשונה ביטוי ספרותי לאידאולוגיה החסידית.
- ב1781 פרסם את הספר "בן פורת יוסף"
- בשנת 1782 פרסם את הספר "צפנת פענח" (פירושים על ספר שמות). מייחסים לו גם את כתיבת הספר "כתונת פסים".
בשמות כל ספריו מופיע בגלוי או ברמז שמו יוסף (צפנת פענח - שמו המצרי של יוסף, כתונת הפסים - בהקשרה אל יוסף).
