ולדימיר ליברזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ולדימיר ליברזון, שחקן שחמט בדרגת רב אמן. ליברזון נולד במוסקבה ב-23 במרץ 1937 ועלה לארץ מברית המועצות ב-1970.

סגנון משחקו של ליברזון היה קלאסי. בכל עמדה חיפש את המסע ההגיוני ונמנע מלהיכנס להרפתקאות.

ליברזון היה אלוף ישראל בשחמט בשנת 1974 וייצג את ישראל באולימפיאדות בשנים: 1974, 1976, 1980 ו-1978.

במהלך הקריירה שלו התמודד ליברזון נגד שחמטאים ידועים כגון: בוטביניק, קרס, סמיסלוב, טל, פטרוסיאן, קרפוב וקורצ'נוי.

למרות שהחל לשחק בגיל שבע וכבר בגיל עשר שיחק ברמת הדרגה השלישית, החל ליברזון להשתתף בתחרויות נוער רק בגיל חמש עשרה. בגיל שש עשרה כבר היה מועמד לדרגת אמן. לימודיו בטכניון עיכבו את קבלת תואר זה. בהגיעו לגיל 22 זכה בתואר "אמן ברית-המועצות". חמש פעמים השתתף באליפות ברית המועצות והישגו הגבוה ביותר בתחרויות אלה היה המקום הרביעי.

שבע פעמים סיים במקום הראשון בתחרויות בינלאומיות בין השנים 1977-1967 וחמש פעמים במקום השני בין השנים 1982-1965.

ספרו "עונג שחמט עם ולדימיר ליברזון" זכה להצלחה בקרב שחמטאי ישראל.