הערת שוליים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערת שוליים היא הערה המופיעה בשוליו (בדרך כלל בתחתיתו) של ספר או של מאמר, ובה ניתן מידע שמשיקולים שונים הוא אינו ניתן בגוף הטקסט. בדרך כלל יכול הקורא להתעלם כליל מקיומה של הערת השוליים ולהמשיך ברצף הקריאה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות של הערות שוליים
הערות שוליים משמשות למטרות שונות:
- ציון המקור ממנו מצוטט הכתוב.
- מתן תודה, מפורשת או משתמעת, לגורם שתרם לרעיון המוצג.
- הפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא. הערות מסוג זה אופייניות למאמרים מדעיים.
- היענות לדרישות חוק, למשל ההערה העוסקת בסימן מסחר, כדוגמת ההערה:
- UNIX is a trademark of Bell Labs
- העמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא, ולכן הכללתם ברצף עלולה להכביד על הקורא. למען השלמות מוצגים פרטים אלה בהערת שוליים.
ספרות משפטית מתאפיינת בריבוי הערות שוליים, עד שבדפים אחדים עולה גודל השוליים על גודל הטקסט הרגיל. דוגמה קיצונית לכך מהווה עמ' 98 בספר "שיקול דעת שיפוטי" (אהרן ברק, "פפירוס"). בעמוד זה 5 שורות טקסט, שאותן מלוות 38 שורות שבהן 15 הערות שוליים הקשורות לטקסט זה.
[עריכה] סימון הערות השוליים ומיקומן
סימון הופעתה של הערת שוליים נעשה באמצעות רישום מספרה הסידורי. המספר הסידורי רץ לאורך הפרק. כאשר הערות השוליים ניתנות בתחתית כל דף, ניתן להתחיל מחדש מ-1 בכל דף. כאשר הערות השוליים מרוכזות בסוף הספר, רצוי לציין בראש כל עמוד של הערות שוליים את מספרי העמודים אליהן מתייחסות הערות אלה.
לרישום מספרה של הערת השוליים בגוף הטקסט מקובלות שתי שיטות:
- מספר קטן המורם מעל השורה (superscript), למשל כך 1.
- מספר הנתון בסוגריים מרובעים, למשל כך [1].
כדי לצמצם את ההפרעה ברצף הקריאה נהוג, בשתי השיטות, למקם את הסימון בסוף משפט. הערת שוליים המציינת מקור של ציטוט מופיעה בסוף הציטוט.
יש הנוהגים לסמן את הערות השוליים בכוכביות; הערה ראשונה בכוכבית אחת, הערה שנייה בשתי כוכביות, וכו'. שיטה זו סבירה כאשר יש רק הערה אחת בדף, אך כאשר ההערות מתרבות נוצרת שורה ארוכה ומכוערת של כוכביות. דרך מיושנת, אשר מתגברת על בעית ריבוי הכוכביות, היא סימון הערות השוליים באוסף של סימנים מיוחדים. הערה ראשונה בעמוד תסומן בכוכבית, הערה שנייה תסומן בחרב (†), הערה שלישית תסומן בזוג סימני + זה מעל זה וכו'.
יש טקסטים המשלבים בין שתי השיטות: כוכביות מציינות הערות שוליים תוכניות המופיעות בתחתית העמוד ואילו מספרים מציינים הפנייה למראי מקומות המרוכזים בסוף הטקסט. דוגמה לשילוב כזה מופיעה בספר The Emperor's New Mind. הערות שוליים המפנות לאסמכתאות ומקורות מסומנות במספר סידורי, ומופיעות בסוף כל פרק. הערות שוליים המוסיפות פרטים שאינם חיוניים לקריאה השוטפת מסומנות בכוכבית ומופיעות בתחתית הדף.
[עריכה] תוכן הערות השוליים
כאשר הערת שוליים משמשת לציון מקור המהווה אסמכתא, או מקור ממנו מצוטט הטקסט, ייתכן שהערות שוליים אחדות באותו פרק מתייחסות לאותו מקור. במקרה זה יינתנו רק בהערת השוליים הראשונה הפרטים המזהים של מקור זה, ובהערות הבאות תינתן הפניה להערה הראשונה לשם השלמת הפרטים המזהים. המילים המשמשות להפניה מבחינות בין שני מצבים:
- ההערה בה נמצאת ההפניה עוקבת להערה אליה מתבצעת ההפניה. למקרה זה משמשת המלה "שם", ובאנגלית (או, ליתר דיוק, בלטינית) ibid. הצירוף "שם, שם" פירושו באותו מקור ובאותו עמוד. כאשר ההפניה היא לעמוד אחר באותו מקור, ייכתב מספר העמוד, למשל "שם, עמ' 12".
- המרחק בין שתי ההערות גדול יותר. למקרה זה משמשת המלה "לעיל", בתוספת שם (מלא או מקוצר) של המקור, ובאנגלית op. cit. או supra.
[עריכה] הערת שוליים כביטוי
במהלך השנים הפך הביטוי הערת שוליים למושג אשר משתמשים בו עבור דברים זניחים יחסית לנושא המקורי. שימוש מפורסם בביטוי זה עשה הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד, כאשר טען כי "כל הפילוסופיה המודרנית אינה אלא הערת שוליים לאפלטון".
