הלוטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ההלוֹטים היו צאצאי התושבים המקוריים שישבו בבלאקדמון לפני פלישת הדורים וצאצאי האוכלוסייה שספרטה כבשה במסניה. מעמד ההלוטים היה דומה למעמד הצמיתים, הם ביצעו את כל העבודות החקלאיות והגופניות בספרטה, כאשר הספרטנים השקיעו את כל זמנם באימונים ושירות צבאי. ההלוטים היוו את רוב אנשי ספרטה (כ-85% מתושבי ספרטה היו הלוטים).

במקרי חירום גויסו ההלוטים מצאצאי הלאקונים לצבא (לדוגמה במהלך המלחמה הפלופונסית) והובטח להם שאם יצטיינו בקרב יוכלו להשתחרר מצמיתותם. ההלוטים של מסניה היו מוקד תסיסה מתמיד וכמעט כל שנה נאלצו הספרטנים לצאת נגדם במסע צבאי.

למרות הדיכוי הקשה שהפעילו על ההלוטים, נותרו הספרטנים חוששים ממרד מצידם ונמנעו משליחת צבאם למרחקים. עם זאת, אמצעי הדיכוי לא הספיקו וההלוטים אכו מרדו בשלטון הספרטנים כמה פעמים (מרד גדול בשנת 464 לפני הספירה), אך מרידותיהם דוכאו.

[עריכה] מקור השם

לפי הגאוגרף היווני פאוסאניאס, מקור השם "הלוטים" בעיר "הילוס" אותה כבשו הדורים ושעבדו את אוכלוסייתה.

לפי דעה אחרת, גזור השם מן השורש היווני "הל" שפרושו "לתפוש" או "לקחת בשבי".

[עריכה] ראו גם

• קריפטיה - המשטרה החשאית בספרטה שעיקר תפקידה היה פיקוח על האוכלוסייה ההלוטית