האי הדרומי (ניו זילנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האי הדרומי (מאורית: Te Wai Pounamu, אנגלית: South Island) הוא הדרומי והגדול מבין שני האיים המרכזיים של ניו זילנד. הוא מצוי בין האוקיינוס השקט לבין ים טסמן, כ-2000 ק"מ מדרום מערב לאוסטרליה וכ-40 ק"מ מדרום מערב לאי הצפוני. האי הדרומי הוא האי ה-12 בגודלו בעולם ושטחו הוא 151,215 קמ"ר. המאפיין הגאוגרפי הבולט ביותר של האי הם האלפים הדרומיים החוצים אותו לאורכו בסמוך לחוף המערבי ובהם נמצאת הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר). למרות שהוא גדול מהאי הצפוני מתגוררים בו פחות מרבע מאוכלוסיית ניו זילנד, העיר הגדולה ביותר באי הדרומי היא קרייסטצ'רץ', בירת אזור קאנטרברי. ערים גדולות נוספות הן דאנידין, אינברקרגיל וגריימאות'.

משמעות שמו המאורי של האי טה וואי פאונאמו (Te Wai Pounamu) הוא "המים של האבן הירוקה" ככל הנראה בהקשר לאבן הירקן. האי ידוע גם בכינוי טה ואקה אה מאוי (Te Waka a Māui) - "הקנו של מאוי" בהקשר לאגדה המאורית אודות היווצרותה של ניו זילנד. במספר מפות מהמאה ה-19 נקרא האי הדרומי האי האמצעי (Middle Island) כאשר האי סטיוארט נקרא האי הדרומי.

האי הדרומי מחולק לארבעה אזורים - וסט קואסט, אוטגו, סאוסלנד וקנטרברי ושלושה אזורים המנוהלים על ידי מועצות עירוניות - נלסון, מרלברו, וטסמן.