דיוטימה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוטימה (מיוונית: διοτίμα) המוכרת גם כדיוטימה ממנטיניאה היא אחת הדמויות המופיעות בדיאלוג "המשתה" (הסימפוזיום) של אפלטון, שחלק מן החוקרים סבורים כי הייתה גם אדם אמיתי שחי באותה תקופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פילוסופיית האהבה של דיוטימה
בדיאלוג מספרת דיוטימה לסוקרטס על תורת האהבה אותה הוא מתאר לבאי המסיבה בנשף שעורך אגטון אחרי נצחונו בתחרות דיוניסיס באתונה. דיוטימה מלמדת את סוקרטס כי האהבה היא ביתם של פורוס ופניה, החוסר והשפע, רוח של הביניים. אהבה הייתה אחת הדאימון, הרוחות שהחזיקו את העולם בשלמותו, הכוח שמעביר מסרים ותפילות בין האלים לבני האדם. גם הארוס ידוע בעיקר באמצעות החוכמה. אהבת החכמה היא אהבת הארוס.
כאשר אנו מתקדמים בחיינו, אנו צומחים גם בתפישתנו את האהבה. בהתחלה, אנו נרגשים מיופיו של גוף צעיר. לאחר מכן, אנו מתחילים לראות את היופי בכל גוף. בנקודה זו, אנו מביטים אל יופיה של הנשמה. כאשר אדם יכול לזהות את היופי בכל הנשמות, הוא לומד במהרה להעריך את היופי שבחוקים ובמבנה של כל הדברים. בסוף, אנו מגלים את היופי של הצורה, של הרעיונות הנעלים. האהבה חשובה, לפיכך, משום שהיא מובילה אותנו אל המשעול הזה ומסייעת לנו להמשיך ללכת בו.
[עריכה] זהותה של דיוטימה
המקור היחיד למידע על דיוטימה הוא "המשתה" של אפלטון, ואין מקור מידע אחר היכול לאשר בוודאות כי אכן הייתה אישה כזו. בדיאלוג אומר סוקרטס כי דיוטימה הייתה רואת נסתרות או כהנת שלימדה אותו בצעירותו את "הפילוסופיה של האהבה." לדעת נביה, [1] העובדה שאפלטון נמנע בדרך כלל משימוש בדמויות בדיוניות או שנמנע מהענקת שם לדמויות כאלו מצביעה על–כך שדיוטימה הייתה אכן אדם אמיתי.
קרן ג'. וורן, בהערות להרצאה העוסקת בדיוטימה וביוליה דומינה, [2] מצטטת את מרי אלן ווית' הגורסת כי ישנם שלושה תימוכין לסברה שדיוטימה הייתה אדם אמיתי: הסתירות הרבות בין תורת האהבה של דיוטימה ותורתם של סוקרטס ואפלטון, היעדר ערעור על קיומה לפני המאה החמש עשרה, והאפשרות הסבירה שסוקרטס אכן נועץ בכוהנת. עם זאת, מציינת וורן, לטיעון זה אין ביסוס כלשהו בעובדות מחוץ לדיאלוג. כלל דומה חל גם על טיעונים מרחיקי לכת אף יותר הגורסים, למשל, כי דיוטימה הייתה למעשה בת דמותה של אפאסיה, ההטאירה פילגשו של פריקלס.
[עריכה] דיוטימה בספרות
מחוץ לדיאלוג של אפלטון, ידועה דיוטימה במיוחד כשם הבדוי של סוזט בורקנשטיין גונטרט, ב"היפריון," הרומן הפילוסופי של פרידריך הלדרלין. בורקנשטיין גונטרט הייתה לדעת רבים דמות מפתח בתהליך שהביא את הלדרלין לאיבוד שפיות דעתו. כמו-כן, דיוטימה היא כינוייה של דמות ברומן "האיש בלא תכונות" מאת רוברט מוסיל.
