גזרת הקנטוניסטים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקנטוניסטים (החטופים) היו ילדים יהודים שנחטפו לצבא רוסיה.
[עריכה] הרקע לגזרה
בשנת 1827 ברוסיה ביטל הצאר ניקולאי הראשון את האפשרות של תשלום כופר בכדי להיפטר מהשירות הצבאי וחיוב כל קהילה יהודית לשלוח מספר מסוים של מגויסים לשירות. למעשה נועד הצו להתנצרות המגויסים. השירות נמשך 25 שנה ומגויסיו היו לפעמים בני 8-9. הייתה התנצרות של שליש עד מחצית המגויסים. הקנטוניסטים הייתה פרק אפל ועגום בתולדות העם היהודי בגלות רוסיה. חוק הגיוס (רקרוצ' נייה) המיוחד ליהודים נתפרסם לראשונה בימי ניקולאי הראשון בשנת 1827, והתיר לגייס נערים יהודים בני שמונה לצבא הצאר כדי שניתן יהיה להטבילם לנצרות. עד גיל 20 רעו הנערים חזירים ואחר כך היו אמורים לשרת עוד 25 שנה. רבים מהילדים מתו, אחרים איבדו את שפיות דעתם. במהלך אותן שנים נוראות נהגו פרנסי הקהילות באופן מחפיר ונקלה. הם מינו חטפנים, "כאפערס", שהיו ממונים על חטיפת יתומים וילדי עניים והסגרתם לצבא הצאר.
את הילדים הניצודים נעלו בחדרון צר עד הגעת נציגי הצבא. ימים ולילות של בכי נואש עד שהותשו. אמותיהן הכואבות עד טירוף עמדו סמוך לחלון וזעקותיהן קרעו את השמים. רבות האמהות שהתחננו בפני בניהם כי לא ייכנעו לשמד. גם בשריפה, גם בחניקה וגם אם יצבטו את גופו הרך במצבטות ברזל יעמדו בייסורי הגוף והנפש, עד שנשמתם הקדושה תעלה במעלת הצדיקים והגיבורים למרומים.
[עריכה] התייחסות הרבנים
כיון שגזירת הקנטוניסטים גרמה להעברה על דת, שימשה גזירה זו לדיונים שונים מבחינות מוסריות והלכתיות. דוגמה להתלבטות הייתה האפשרות להנצל על ידי מסירת ילדים אחרים (הידוע בהלכה כאיסור "מוסר") בין ראשי הרבנים שדנו בשאלה זו היה הרב דוד מנובהרדוק מחבר "גליא מסכת". כמו כן החפץ חיים ורבי אלחנן וסרמן דנו ביחס לקנטוניסטים (קובץ מאמרים חלק א עמוד מא ובעמוד שלו).
