אשמדאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשמדאי - מלך השדים במסורות העממיות היהודיות והנוצריות, מקורו קרוב לוודאי בדת הזורואסטרית והוטמע ביהדות ובנצרות בהשפעה פרסית.
כל מלך שדים לבד משמו הפרטי, נקרא אשמדאי (בדומה לפרעונים). אשמדאי כמו כל שד מת בסופו של דבר, ואז ממליכים מלך אחר במקומו שנקרא אף הוא בשם אשמדאי.
לפי המסופר בתלמוד (גיטין דף סח) ובמדרש, השתמש שלמה המלך באשמדאי, לצורך בניית בית המקדש, כשרצה לגלות על ידו את מיקומה של תולעת השמיר. שר צבאו, בניהו בן יהוידע, לכד את אשמדאי, ואף למד ממנו אחרי לכידתו דברי חכמה. לאחר תכסיס מתוחכם של אשמדאי, הסיר שלמה המלך את ההגנות שהגנו עליו מפני אשמדאי, והוא זרקו ארבע מאות פרסה ומלך במקומו, עד שוב שלמה המלך מן הגלות, בראות אשמדאי את שלמה ברח ממנו למקום ששהה בו תחילה. אף אחר כן עדיין פחד שלמה המלך ממנו ומינה שישים גיבורים לשומרו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.