אוריה החתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריה החתי היה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד (שמואל ב' כ"ב) שהיה נשוי לבת שבע.
לפי הסיפור התנכ"י, לאחר שנאף דוד עם בת שבע, קרא דוד לאוריה משדה הקרב עם עמון במטרה שיבוא לביתו וישכב עם אשתו, כדי שיחשוב כי אשתו נכנסה להריון ממנו ולא יחשוד בדבר. אולם אוריה שיבש את התוכנית. הוא נשכב בפתח בית המלך, סירב להתכבד בסעודה שהכין לו המלך וסירב לסור לביתו:
- "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי?! חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה!".
גם כאשר דוד מנסה לשכרו, אין תוכניתו מצליחה. אוריה אינו פונה אל ביתו ואל יצוע אשתו.
את התנהגותו של אוריה ניתן להבין בשני אופנים. ניתן לראותה כהיצמדות נאצלת לאחוות הלוחמים, אך אפשר גם לראותה כהתרסה נזעמת כנגד דוד, כאילו אומר:"ואתה בא אל ביתך לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי!". מנחם פרי ומאיר שטרנברג מתארים את הדו-משמעות בעניין זה כ"פער" שהשאיר התנ"ך במכוון: ייתכן כי אוריה כבר חשד בדוד ובאשתו ודבר זה, ולא רגשות סולידריות, הוא שהפריע לו לשכב עם אשתו. אוריה משתמש בביטוי חריף כלפי המלך: "חייך וחי נפשך"! כך אולי הוא רומז למלך שעל מעשה כזה עליו לשלם בחייו! כותב יהודה קיל:
- "אפשר שמרוב השידולים של דוד בא אוריה לכלל חשד שיש דברים בגו, ולא על חינם מתאמץ דוד להשפיע עליו שיבוא אל ביתו. ועוד אפשר שקלטה אוזנו שמץ מרינון כלשהו מפי משרתי הארמון שידעו מהשלוחים ששלח דוד לבת שבע ומהשליח ששלחה בת שבע אליו, והחליט לא לתת לדוד לטשטש את המעשה".
משהתייאש דוד מהאפשרות להביא את אוריה לשכב עם אשתו, גמלה בלבו ההחלטה לסובב את מותו. בפקודה שכתב ליואב, שר צבאו, הורה לו לנטוש את אוריה בחזית הקרב, כדי להביא למותו. באופן ציני, את הפקודה החתומה ליואב הוא שלח בידי אוריה עצמו. יואב, המקבל את מכתב המלך, פועל כדי ליישם את הוראתו ואכן, אוריה נהרג בין לוחמים אחרים.
לאחר מותו של אוריה בקרב, נשא דוד את אלמנתו של אוריה, בת שבע, לאישה.
[עריכה] בספרות
- משה שמיר, כבשת הרש