אונונפנטיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 115 | ||||
| סמל כימי | Uup | ||||
| סדרה כימית | כנראה מתכות | ||||
| צפיפות | _ kg/m3 | ||||
| מראה | לא ידוע, צפוי להיות כסוף לבן או אפור מתכתי |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 288 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | _ pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 32, 18, 5 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | כנראה מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | _°_ | ||||
| טמפרטורת רתיחה | _°_ | ||||
| לחץ אדים | _ Pa ב _°K | ||||
| מהירות הקול | _ מטר לשנייה ב_°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | _ | ||||
| קיבול חום סגולי | 1_ J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | _/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | _ W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | _ kJ/mol | ||||
אונונפנטיום (Ununpentium) (ידוע גם בכינוי eka bismuth) הוא מתכת מעבר עמידה. אונונפנטיום הוא שמו הזמני של יסוד מלאכותי בטבלה המחזורית, בעל הסמל הזמני Uup, והמספר האטומי 115. כמו כן אונונפנטיום הוא היסוד ה- 12 בסדרת היסודות העל כבדים וה- 23 בסדרת היסודות הטרנס אורנים.
[עריכה] היסטוריה
ב-1 בפברואר 2004, צוות רוסי-אמריקני הודיע על גילוי היסודות אונונפנטיום ו-אונונטריום. בצוות מדענים רוסים מהמכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה ואמריקנים מהמעבדה הלאומית ע"ש לורנס ליוורמור. הצוות דיווח כי בין התאריכים ה-14 ליולי 2003 וה-10 לאוגוסט 2003 נערכו ניסויים של הפצצת אמריציום 243 ביוני סידן 48 במכונה הנקראת מאיץ חלקיקים. כמו כן מההפצצה נוצרו ארבע אטומי אונונפנטיום. אטומים אלה דעכו אז ל אונונטריום בתוך 100 מילישניות תוך כדי פליטת קרינת אלפא. לאחר עוד 1.2 שניות ה-אונונטריום התפרק ליסודות טבעיים.
ב-28 בספטמבר 2004, צוות מדענים יפני הודיע גם הוא כי יצר את היסוד החדש.
במאי 2006 יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה.
אונונפנטיום הוא השם הסיסטמטי הזמני שהעניק IUPAC ליסוד החדש.
[עריכה] איזוטופים
לאונונפנטיום יש עד כה כ-2 איזוטופים שונים:
- 287-עם זמן מחצית חיים של 46.6 מילישניות.
- 288-עם זמן מחצית חיים של 87 מילישניות (היציב ביותר).
הערכה היא שאיזוטופ 291 (שעדיין לא נוצר) יהיה איזוטופ יציב יותר, וזמן מחצית החיים שלו יהיה בסביבות דקה אחת. רק לאחר יצירת האיזוטופ יהיה אפשר לקבוע את תכונות החומר.
