אדוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֲדֹנִיָּה (או אֲדֹנִיָּהוּ), בנו השלישי של דוד המלך מאשתו חגית (שמ"ב, ג ד; דה"א, ג ב), ויורשו החוקי לאחר אמנון ואבשלום. הודח מכס המלוכה ונהרג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו מהמלוכה והריגתו מתוארת בתחילת ספר מלכים.

לקראת מותו של דוד נוצרה קנוניה בין נתן הנביא ובת שבע על מנת להביא להמלכתו של שלמה. אדניה, יורשו החוקי של דוד, נתמך בידי הצבא בראשותו של יואב בן צרויה והסיעה הכוהנית הותיקה בהנהגת אביתר הכהן, ציפה להכתרתו בטקס בו נכחו על פי הכתוב "כל אחיו בני המלך" ו-"כל אנשי יהודה עבדי המלך" (מל"א א' 9), קרי כל נכבדי העם. הכתוב מציין בפירוש כי לטקס זה לא הוזמנו נתן הנביא, משמר המלך (הכרתי והפלתי) ומפקדו בניהו בן יהוידע ושלמה.

לקראת ההמלכה, פונה נתן הנביא לבת שבע אמו של שלמה בטענה כי חייה וחיי בנה בסכנה ומתכננן יחד עמה כיצד ישכנעו את המלך דוד לתמוך במשיחת שלמה למלך, בטענה כי לשלמה הובטחה המלוכה.

הכתוב מתאר את מהלך השיחה בין בת שבע לדוד, שיחה אליה מצטרף נתן בשלב מאוחר יותר. הדמות הנוספת המצוינת כעדה לשיחה זו היא אבישג השונמית. בסוף הדיון דוד משנה את החלטתו ומחליט להמליך את שלמה תחתיו.

משיחתו של שלמה למלך מתרחשת בשעת הזבח של אדניה ובנוכחות של מתי מעט בלבד. כאשר נודע הדבר בורחים אנשיו ונאמניו של אדניה מהמקום מפחד שיואשמו כבוגדים במלך. אדניה עצמו בורח ונאחז בקרנות המזבח אולם שלמה מבטיח לו שאם יהיה לבן חיל לא ימות ושולח אותו לביתו.

לאחר מות דוד, בא אדניה אל בת שבע ומבקש שתינתן לו אבישג השונמית לאשה. בקשה זו מהווה עילה עבור שלמה להורות על רציחתו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סיפור ניסיון המלוכה של אדניה, במלכים א' פרק א, אתר מכון ממרא.
• סיפור מותו של אדוניה, במלכים א פרק ב', אתר מכון ממרא (בפרק מתוארים אירועים נוספים).
• אדוניה, באנציקלופדיה של מקראגשר