תועלת שולית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכלכלה נאו-קלאסית, תועלת שולית (Marginal Utility) היא תוספת התועלת הנובעת מגידול של יחידת שימוש של מוצר, כאשר הכמות של יתר יחידות השימוש נותרת קבועה. דרך אחרת למדוד תועלת שולית היא מדידת התועלת עליה מוותר צרכן או פירמה בעת ירידה בגורם ייצור המחייבת וויתור על תועלת אחת.
הביטוי תועלת שולית נובע מהמילה שוליים (margin), מתוך הכוונה שמדובר בתועלת האחרונה שנוספה או התועלת הראשונה שנוותר עליה. הביטוי הפך לפופולרי, ככל הנראה, במאה ה-19, עם פיתוחה של התורה הנאו-קלאסית. עם זאת, אסכולות נוספות בכלכלה (ובעיקר האסכולה האוסטרית) השתמשו במושג בדרכים שונות כדי לתאר את השפעותיהן של בחירות כלכליות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תועלת שולית וגורמי ייצור
התועלת השולית ממוצר נמדדת בתור הגידול בתועלת של הצרכן כתוצאה מגידול של יחידה אחת בתצרוכת של אותו מוצר. דרך נוספת למדוד את התועלת השולית היא הירידה בכמות התועלת כאשר התצרוכת קטנה ביחידה אחת. מאחורי מושגים אלו עומדת ההנחה שהצרכן מפיק תועלת מצריכה, ומטרתו להגיע למקסימום תועלת: הן בהווה בהינתן ההכנסה הפנויה שלו שתשמש אותו לתצרוכת, והן לאורך זמן בהינתן זרמי ההכנסה שלו, היכולת להעביר הכנסות מתקופה לתקופה והמחירים בכל תקופה. כמובן שלא מדובר בפונקציות שניתן למדוד אותן בפועל, אלא בניסוח פורמלי של דפוסי התנהגות מסוימים של הצרכן.
[עריכה] תועלת שולית וצריכה
התועלת השולית במוצרי צריכה אינה תמיד בת-כימות – ישנן תועלות שהן לא מוחשיות, כגון יוקרה, מעמד או סיפוק אומנותי. מדידת התועלת השולית יכולה להתבצע או באמצעות פרמטרים ממדעים אחרים (כגון רפואה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה) או באמצעות השפעתם על תועלות שהן מוחשיות. לדוגמה, רכישת ידע אקדמאי יכולה להימדד באופן פסיכולוגי (התועלת היא הנאה מעצם הלמידה), באופן סוציולוגי (התועלת היא עלייה בסטטוס החברתי) או באופן כלכלי (התועלת היא רכישת עבודה בעלת כושר השתכרות גבוה יותר).
[עריכה] חוק תועלת שולית פוחתת
חוק תועלת שולית פוחתת (Dimnishing Marginal Utility) קובע כי כאשר השימוש מוצר מסוים יעלה, תפחת תוספת התועלת (הנאה) מאותו מוצר. מבחינה מתמטית פירוש הדבר הוא שהתועלת כפונקציה של השימוש במוצר היא פונקציה קעורה - נגזרתה הולכת וקטנה (הווה אומר: הנגזרת הראשונה לפי הכמות היא חיובית בדרך כלל, והנגזרת השנייה שלילית).
תופעה זו מקבילה לחוק התפוקה השולית הפוחתת, שלפיה התפוקה השולית (דהיינו, תוספת התפוקה עבור גורם הייצור האחרון) תקטן עם כל הוספה של גורם ייצור, כאשר יתר גורמי הייצור יישארו קבועים. לדוגמה, במפעל בו מספר המכונות נשאר קבוע, ככל שיגדל מספר הפועלים, כך מספר היחידות, שמייצר כל פועל נוסף, יורד. לחילופין, במקום תופעה של תפוקה שולית פוחתת, יכולה להתקיים תופעה של איכות שולית פוחתת. במצב כזה, תוספת גורמי הייצור לא מורידה את כמות היחידות המיוצרות אלא את איכותן. כדאי לשים לב שחוק התועלת השולית הפוחתת מתייחס לצרכן (הביקוש) וחוק התפוקה השולית הפוחתת- ליצרן (ההיצע).
בצריכה, חוק התועלת השולית הפוחתת קובע כי מנקודה מסוימת, תוספת צריכה של מוצר תוביל להקטנת התועלת השולית מכל יחידת צריכה נוספת מאותו מוצר. לדוגמה, לאדם בעל מספר מכוניות, התועלת השולית מהמכונית הראשונה תהיה גבוהה יותר מהשניה, התועלת מהשנייה גבוהה יותר מהשלישית וכולי. ממכונית מסוימת, התועלת השולית תהיה שלילית - המכונית הנוספת לא תועיל אלא תזיק (במקרה זה גם הנגזרת הראשונה שלילית).
