ניקולאי ואטוטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי פיודורוביץ' ואטוטין (ברוסית - Николай Федорович Ватутин) (נולד 16 בדצמבר 1901, מת 14 באפריל 1944) מפקד צבאי סובייטי במלחמת העולם השנייה.
ואטוטין נולד למשפחת איכרים, ובשנת 1920 גוייס לצבא האדום ונלחם כנגד אנשי נסטור מכנו. בשנה שלאחר מכן הצטרף אל המפלגה הקומוניסטית וקיבל עמדות פיקוד בצבא. בעשור שהחל בשנת 1926 שילב לימודים במכללה הצבאית בפרונזה, ובאקדמיה של המטה הכללי, עם עמדות פיקוד בכירות בצבא. בין 1937 ל-1938, בזמן הטיהורים הגדולים הצליח לשרוד, כפי הנראה בשל פעילותו הנמרצת בשורות המפלגה, ואף להתקדם בתפקידיו. ב-1938 מונה למפקד האזור הצבאי של קייב.
בשנת 1939 פיקד על קבוצת הארמיות הדרומית של הצבא האדום, והיה בין מתכנני הפעולות הצבאיות לחלוקת פולין על פי הסכם ריבנטרופ מולוטוב. בשנת 1940, תחת פיקודו של גיאורגי ז'וקוב, כבשה קבוצת הארמיות שבפיקודו את אזור בסרביה מרומניה. לאור הצטיינותו בפעולות אלו העניק סטלין לואטוטין בשנת 1940 את דרגת לייטננט גנרל, ומינה אותו לראש אגף מבצעים במטה הכללי. על אף שישנם הסבורים כי תפקיד זה היה מעבר לכישוריו, היה ואטוטין לאחד מחביביו של סטלין, בזכות מוצאו הכפרי, גילו הצעיר, וקנאותו לאידאולוגיה הקומוניסטית. ואטוטין, וכמוהו כל הצמרת הצבאית של הצבא האדום, נכשל בהכנת הצבא למבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לרוסיה ב-22 ביוני 1941.
ב-30 ביוני מונה לראש המטה הכללי של "החזית הצפון מערבית", תפקיד שהלם את כישוריו - רצון חזק, אופטימיות, ויחס הולם לפיקודיו. בידיו הופקדה הגנתה של לנינגרד אל מול "קבוצת ארמיות צפון" של הוורמאכט בשורותיה פעל אחד מהמפקדים המוכשרים של הוורמאכט, הגנרל אריך פון מאנשטיין. ואטוטין הוביל את כוחותיו להתקפות נגד, והצליח לעצור את המתקפה הגרמנית. הוורמאכט לא הצליח לכבוש את לנינגרד בטרם הגיע החורף, ובסופו של דבר, על אף מצור כבד שגבה מיליוני קורבנות, עמדה העיר. יש המייחסים את הצלחתו של ואטוטין לפעולתו של פיקודו, איבן צ'רניאחובסקי, שהיה אז רק בדרגת קולונל, אך עמד בפני עלייה מהירה בסולם הדרגות והצטיינות כאחד המפקדים החשובים בצבא האדום במלחמה. מכל מקום, את הצלחתו של צ'רניאחובסקי יש לייחס להכרתו של ואטוטין בכישוריו. צ'רניאחובסקי, שהיה יהודי, ומרקע "בורגני", עורר בלבו של סטלין חשדות "טבעיים", ולולא תמיכתו של ואטוטין, לא היה מצליח להגיע להישגים.
בשנת 1942 פיקד ואטוטין על חזית בריאנסק, שלאחר מכן קיבלה את השם חזית וורונייז'. החזית הפכה ביולי 1943 לחזית המרכזית במלחמה, כאשר שימשה את השדה להתקדמות הטור הגרמני המשוריין של "קבוצת ארמיות דרום", בראשותו של מאנשטיין, בקרב קורסק. הקרב היה לנצחון סובייטי מכריע, שיש הרואים בו את הנצחון המכריע במלחמה מבחינה צבאית.
לאחר הנצחון בקרב שונה שמה של החזית ל"חזית האוקראינית הראשונה". בנובמבר 1943 הוביל ואטוטין את חייליו לכיבוש קייב. ב-28 בפברואר 1944 נפגע קשה במארב של לאומנים אוקראינים, בנסיעה בעורף החזית. ב-14 באפריל 1944 מת מפצעיו. (על פי מקורות מסוימים נפגע ב-29 בפברואר ומת ב-15 באפריל.
