שיחה:יעקב גנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

התחלה מצוינת של ערך חשוב. דוד שי 07:35, 21 יוני 2006 (IDT)

תודה ירון 16:23, 21 יוני 2006 (IDT)

לפני שאני מסיים, מישהו חושב שמשהו חסר? שאני אחפש מידע ואוסיף? ירון 03:20, 24 יוני 2006 (IDT)

נראה שיש תקלה במקום הלידה, לא? אביעד המקורי 23:45, 25 יוני 2006 (IDT)

התרגומים האלו הם של יד ושם, והמקומות לא מוזכרים בעברית יותר (וגם לא באנגלית, פרט להקשר של יעקב גנס). כנראה שזו עיירה נידחת מאוד מאוד. ירון 20:41, 27 יוני 2006 (IDT)

אולי רצוי להפחית מעט את מספרן של כותרות המשנה, ולאחד כמה פסקאות תחת כותרת משנה אחת (הביקורת עליו והתגובה לה, לדוגמא). זה קצת מפריע לרצף הקריאה. Kiru 04:45, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] ספריית שטראשון

בערך נכתב "הרי שבאוקטובר 1941 הוקמה ספריית שטראשון, על-שם הרחוב שבו שכנה" - כפי שנתן לראות מהערך (החדש) ספריית שטראשון, הספרייה נוצרה חמישים שנה קודם לכן. צריך לברר מה בדיוק קרה לה בגטו. דוד שי 07:24, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

תודה שהפנית את תשומת ליבי. בבירור. ירון 10:41, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

קשה לומר. אני אצטט לך מספר על גטו וילנה (שם מדויק נמצא בסוף הערך הנוכחי) - "בספריה הציבורית, שהוקמה בימים הראשונים לקיום הגטו, היו כ-45,000 ספרים. כ-2500 קוראים קבועים היו רשומים בספריה וכ-5000 איש ביקרו באולם הקריאה במשך חודש, בקיץ של שנת 1942". המקור אמין, השאלה היא, האם ייתכן כי פעלו בגטו וילנה הלא-ענק 2 ספריות גדולות כ"כ? ירון 10:45, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

בנוסף, תסתכל בערך גטו וילנה בפסקה על התרבות, גם שם מצוין שהיא הוקמה בערך בזמן הקמת הגטו. ירון 10:47, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

הערה נוספת: בסוף הערך של הספרייה המדוברת מצוין כי היא נפתחה לציבור והפכה לציבורית (כמו שכתוב בספר) ב-1902, מה שמתאים לאמרת הספר. רק תאריך ההקמה לא ברור, ועדיין מוטל הספק- האם הספרייה המדוברת היא ספריית שטראסון? ירון 10:50, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

העניין דורש בירור. לפי הקישור החיצוני שמופיע בספריית שטראשון, הספרייה פעלה עד 1941, ועם הכיבוש הנאצי סגרו אותה הנאצים והעבירו את ספריה לפרנקפורט. ייתכן שהספריה בגטו היא אותה ספרייה, וייתכן שזו ספרייה חדשה שנפתחה בגטו (באותו מקום? במקום אחר?) ונקראה באותו שם. בכל אופן, תצלום הספרייה, שמופיע בערך גטו וילנה, זהה לתצלום הספרייה שמופיע במקור החיצוני. דוד שי 13:38, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

אני אפנה למשתמשת דבורה ג'יי ואבדוק במה היא יכולה לעזור לנו. ירון 13:45, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

האנציקלופדיה העברית, בערך גטו (כרך י, עמ' 614) אומרת "ספריית סטראשון המשיכה בקיומה, ובה היו רשומים כ-3,000 קוראים-מנויים". לדעתי זה סוגר את הבעיה, אם כי פרטים נוספים יועילו. דוד שי 16:04, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

אוקיי. עכשיו שני עניינים- האחד: האם אנחנו מציינים כי הוקמה ספרייה נוספת (האם זה נכון?)- שים לב שהמקור שהבאתי הוא ספר שהאנציקלופדיה של השואה הסתמכה עליו. השני: האם אנו משנים את שם הערך (ואת ההפניות) של שם הספריה בהתאם למה שרשמת? ירון 18:26, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

לפי הבנתי את האנציקלופדיה העברית, לא הוקמה ספרייה נוספת, אלא ספריית שטראשון המשיכה בפעילותה.
האיות ספריית סטראשון שגוי (ראה את שם מייסד הספריה בספר שכתב בערך מתתיהו שטראשון), אבל אם האנציקלופדיה העברית שגתה כך, ראוי לתת הפניה ממנו.
כדאי שמישהו שמזדמן לבר אילן יציץ בדוקטורט שמוזכר בערך ספריית שטראשון, שם יש בוודאי תשובות מוסמכות. דוד שי 18:36, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

האנציקלופדיה העברית אולי לא מזכירה את זה, אבל בספר ממנו צילמתי כן מוזכר, וזה ספר שמהווה מקור גם לאנציקלופדיה של השואה. בכל זאת, היו שם יותר מ-50 אלף איש, הגיוני שהייתה עוד ספרייה. אני אעשה את ההפניה. 18:43, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

אני זקוק למקור מפורט יותר. "בספריה הציבורית, שהוקמה בימים הראשונים לקיום הגטו, היו כ-45,000 ספרים" - אני מתקשה להאמין שדבר ראשון שאנשים עושים כשדוחפים אותם לגטו זה להקים ספרייה, ולא סתם, אלא אחת עם 45,000 ספרים (שהגיעו מהיכן?). סביר יותר שהספרייה כבר הייתה שם. הייתה עוד ספרייה, ספריית YIVO שפעלה בווילנה, אינני יודע אם פעלה גם בגטו. דוד שי 19:11, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

בדקתי בהמשך הטקסט. רשום כי ב-1942 פריד קיבל רשות מהנאצים להעביר ספרים מספרית YIVO לתוך הספרייה הזו. זו לא נראית לי ספרית שטראשון. ירון 19:15, 4 אוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] לקראת סיום

בעיקרון סיימתי. אבקש את מי שקורא את הערך לחוות דעתו בשני עניינים:

האם הערך מחולק יתר על המידה לכותרות וכותרות משנה?
האם יש צורך להרחיב את פסקת הפתיחה? ירון 17:52, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

הפיצול לסעיפים וסעיפי משנה מסייע להבנת הערך, אין צורך לצמצמו (אם כי בסעיף "ביקורת" הוצאתי את הפיצול מתוכן העניינים).
את פסקת הפתיחה ראוי להרחיב, ואכן עשיתי זאת. דוד שי 08:42, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

לדעתי הערך (המצוין) אכן מחולק הרבה יותר מדי לכותרות וכותרות משנה, וזה ממש הפריע לי ברצף הקריאה. זה גם מביא את הערך להיררכיית פיסקאות מופרזת, כמו הצעת חוק, שקשה מאוד לעקוב אחריה, ויוצר תוכן עניינים מנופח. לא כל פיסקת טקסט מצדיקה כותרת, ואין צורך להגיע לכותרות מרמה 4, 5 והלאה. מגיסטר 09:52, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

בהמשך להערתי ביצעתי עריכה קלה במבנה ההיררכי של הערך, באופן הממתן את השימוש בכותרות משנה ותת-תת-תת-ראשי-פרקים. מגיסטר 10:54, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

ראשית תודה לשניכם. מגיסטר, העריכה שלך אכן הקלה קצת על הערך, תודה. רק שיש לי 2 הסתייגויות קטנות ממנה:

אני חושב שהקטע על המועדון הפוליטי שהקים גנס לא כ"כ קשור למשנתו ופעילותו, ולכן חושב (ומציע) שיש לעשות תת כותרת בתוך פרק זה.
אני בכל זאת חושב שדווקא את פרק הביקורת מוטב היה לעשות כפי שדוד שי עשה (החלוקה לכותרת משנה, שאינן מופיעות בתוכן העניינים). דעתכם? ירון 15:32, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

הערה נוספת לגבי המועדון הפוליטי: גנס הקים את המועדון כדי לצבור השפעה נוספת, וזאת כאשר היה יו"ר המשטרה, לא כשהיה יו"ר היודנראט. לכן, לשים את הפסקה על המועדון בתוך הפרק משנתו ופעילותו זה פחות טוב לדעתי מאשר לשים בתוך דרכו להנהגת הגטו. זה בבירור מהלך שנעשה בדרך להנהגת הגטו.

לגבי המועדון הפוליטי - שבץ את המידע בכל מקום שלדעתך לשם הוא שייך - אבל עדיף לדעתי שישתלב בטקסט באותה רמה (כלומר לא יהיה תת-נושא שלו). כאמור - לא כל פיסקה מחייבת כותרת. לגבי פרק הביקורת - נראה לי פשוט שהיקפו - כ-4 פיסקאות די קצרות - אינו מצדיק שימוש בכותרות פנימיות. לשיקולך. מגיסטר 21:28, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] Faraynikte Partizaner Organisatsye

זה באידיש, זה? (דומה שכן). אז למה לא כותבים באותיות עבריות? Harel - שיחה 23:40, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

אתה מוכן לכתוב באותיות עבריות? אני אפילו לא יודע איך קוראים את זה. ירון 23:46, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

הוגים את זה בתעתיק "שמיעתי" "פראייניגטה פרטיזנר אורגניזצייה", וזה אכן אידיש למיטב ידיעתי, ולכן דינו להיכתב כראוי באידיש - אבל מה הכתיב הנכון באידיש אינני יודע. Harel - שיחה

יש מישהו שאתה מכיר בויקי שיודע אידיש? או- האם לדעתך ניתן לרשום את התעתיק השמיעתי? אני ממש לא מבין בענייני אידיש. ירון 23:50, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

יש את משתמש:Jiddisch, כמובן, שפעיל בוויקיפדיה באידיש. כדאי לפנות אליו. Harel - שיחה 23:50, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

אם איני טועה (איני מדבר אידיש מעבר למילים ספורות, אך לעיתים נתקל בטקסטים כאלה), פרייניקטע פארטיזנער ארגניזאציע. דודס • שיחה 00:16, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

נשמע לי לא רע בכלל. Harel - שיחה 00:17, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

לי אישית נשמע זוועה. אני לא מת על השפה הזו... דודס • שיחה 00:19, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

אני אעשה את ההחלפה. פניתי גם למשתמש Jiddisch. ירון 00:20, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

מצאתי איות באתר יד ושם כאן, ותיקנתי בערך. דוד שי 00:55, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] מרד גטו ורשה

בפסקה "גנס וההתנגדות הפעילה", האם צריך לציין את סמיכות הארועים למרד גטו ורשה? ערןב 02:09, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

על איזה אירוע מדובר? ירון 02:29, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

"והנה, באביב 1943 החל מאבק פוליטי ואלים בין גנס והמחתרת. הסיבה לכך היא מעצרם של יהודים על ידי אנשי בטחון נאצים על רקע רכישת נשק, וכן הלשנות רבות על יהודים שביקשו לקנות נשק. משטרת הבטחון (האס דה) הזהירה את גנס באופן ברור מההשלכות של פעולות המחתרת. הוא ראה בכך סכנה לקיום הגטו, ומעתה והלאה ביקש לפגוע במחתרת. ב-15 במאי באותה שנה נשא נאום בפני השוטרים היהודים, שחלקם היו חברים במחתרת"

מקריאתי לא שמתי לב שצוין קשר, אבל כשחושבים על זה קשר כזה הוא הגיוני. השאלה היא, האם אכן כדאי לרשום השערה, וגם- גם אם ההשערה נכונה, האם זה נחוץ לרשום את זה. ירון 02:45, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

כדאי אולי לברר את זה, כי הקשר הנסיבתי די בולט לטעמי. ערןב 02:48, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

מחר אני הולך לבקר בספריה. אני אסתכל שוב בספר על גטו וילנה, ואראה אם יהיה רשום שם על קשר. קשה לי להאמין שיהיה, כי דבר כזה אפשר יהיה לגלות רק ממסמכים נאצים, והספר מבוסס ברובו על יומנים וכתבים של יהודים מהגטו. בכל זאת, אחפש. ירון 02:50, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] מה מומלץ לשפר בערך

קודם כל, ערך מושקע וטוב. הוא כתוב בנטיה לתמוך בפעילותיו של גנס וזה לגיטימי, אך חייבים לציין יותר את הביקורת עליו, למשל של אבא קובנר. דמותו של גנס שנויה מאוד במחלוקת והפרק עליו בראי ההיסטוריה צריך להתייחס לזה ולא להביא רק ציטוט התומך בו. עדיף להציג ראי של היסטוריוני השואה על גנס. אבירם 19:58, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מוכרח לציין שלא נתקלתי במידע על ביקורת ספציפית של קובנר. תוכל להפנות אותי למקורות בנושאים שציינת? חיפשתי באנציקלופדיה של השואה את המקורות, אך הם לא היו בספרייה שלי (שהיא יחסית קטנה יש לציין). תוכל לעזור לי במציאת חומר בעניין? ירון 20:00, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

יש לחפש בספריות אקדמיות של מכללה או אונ' הקרובה אליך. יש למשל ביוגרפיה של דינה פורת על קובנר בשם "מעבר לגשמי". בעדות ממשפט אייכמן 1 הוא אמר בין היתר: "(הנאצים) נתנו לנו את הניצוץ, התקווה המעוותת הזאת, שאתה אולי תהיה מחוץ לתור. אשליה מבעיתה זו נתנה תוצאות מבעיתות של אנשים אשר ביקשו להחיות חלק על חשבון אחרים ונטלו כל יכולת של עמידה אחרת של המונים". בכל מקרה, מעשיו של גנס היו שנויים במחלוקת, יש התומכים במה שעשה ויש המבקרים אותו קשות. צריך להביא את שתי העמדות בשפיטה ההיסטורית. אבירם 07:13, 19 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 21:02, 19 באוגוסט 2006 (IDT)

ערך מקיף, מרתק, מרגש ודרמטי, על נושא חשוב בהיסטוריה של השואה. מעשה ידי ירון. דוד שי 21:31, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

בעד. מגיסטר 22:35, 11 באוגוסט 2006 (IDT)
בעד. Pixie 01:49, 12 באוגוסט 2006 (IDT)
בעד סקרלט 10:02, 12 באוגוסט 2006 (IDT)
בעד זהר דרוקמן - אהמ 19:02, 12 באוגוסט 2006 (IDT) יותר מדי ערכים טובים בזמן האחרון :)
בעד שנילי • שיחה 22:39, 12 באוגוסט 2006 (IDT)
בעד pacman • שיחה 02:47, 13 באוגוסט 2006 (IDT)