אפולו 16
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפולו 16 הייתה המשימה המאויישת ה־10 מתוך 11 בתוכנית אפולו להנחתת אדם על הירח. היא שוגרה ב־16 באפריל 1972 מכן 39A בכף קנדי, בפיקוד ג'ון יאנג, עם תומס מטינגלי כטייס מודול הפיקוד, וצ'רלי דיוק כטייס מודול הירח. זו הייתה המשימה השנייה מתוך שלוש "משימות J", שהגדילו את טווח הפעולה באמצעות רכב הירח, והגדילו את זמן השהיה ואת כמות הניסויים לעומת המשימות הראשונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] המשימה
לאחר שיגור תקין, נכנס רכב החלל עם השלב השלישי של טיל הסטורן 5 למסלול סביב כדור הארץ, לצורך בדיקת מערכות סופית. במהלך ההקפה השנייה יצאה החללית ממסלול ונכנסה למסלול טיסה אל הירח. לאחר 20 דקות, הופרד השלב השלישי וכוון לפגיעה בירח, באזור הנחיתה של אפולו 12, במטרה לבחון את הרכב פנים הירח באמצעות ההחזרים של הגלים הסיסמיים שיווצרו, ויקלטו בסיסמוגרפים שהונחו במשימות קודמות. למרות שתקלות ברכב השיגור מנעו תיקוני מסלול, נקודת הפגיעה הייתה קרובה מספיק למקום המתוכנן. עם זאת, אובדן טלמטריה של השלב השלישי מנע קביעה מדוייקת של זמן הפגיעה, וכתוצאה מכך נפגעה היכולת לבצע פירוש מדוייק של הממצאים הסיסמיים.
במהלך הטיסה לירח, חיישן לקוי גרם להתראה שגויה במחשב הטיסה, והיה צורך לבצע פעולה שתמנע מן המחשב להגיב להתראה. במהלך הטיסה בוצעו אימוני ניווט, צילומים בעל סגול, הדגמה של השפעת חוסר משקל על אלקטרופורזה, ואיסוף מידע שנועד לבדוק מדוע אסטרונאוטים רואים הבזקי אור במהלך הטיסה (כיום ידוע שהדבר נגרם מחלקיקי קרינה קוסמית הפוגעים ברשתית העין).
לאחר שנכנסו למסלול סביב הירח ומודול הירח נפרד ממודול הפיקוד, התגלו תנודות במערכת המנוע של מודול השירות. לאחר קרוב לשש שעות של בדיקות נקבע שהמערכת עדיין שמישה, מודול השירות ומודול הפיקוד התחברו שוב, ומודול הירח נכנס למסלול נחיתה.
מודול הירח "אוריון" עם יאנג ודיוק נחת על הירח ב־20 באפריל באזור הנקרא רמות דקארט, שמסביב למכתש דקארט. אזור זה נחשב לאופייני לחלק גדול מפני הירח, ומשימות קודמות לא הגיעו לאזור מסוג זה. מודול הירח נחת כ־276 מטרים מצפון לנקודת הנחיתה המתוכננת. הם ביקרו בהר הסלע מדרום לנקודת הנחיתה, ובמכתש הקרן הצפוני. דגימות שנלקחו משפת מכתש הקרן הצפוני הוכחו כחלק מן הסלע שנזרק בעת פגיעת המטאוריט שיצר את המכתש.
כ־15 שעות לאחר הנחיתה יצאו האסטרונאוטים אל פני הירח לראשונה. מכיוון שעקב תקלה לא ניתן היה לכוון את האנטנה על מודול הירח, שידור הטלוויזיה התעכב עד שהופעל רכב הירח, ונעשה שימוש באנטנה שלו. רוב הפעילות הוקדשה להנחת חבילת הניסויים, המופעלת באנרגיה גרעינית. בנוסף, צילמו מבנים גיאולוגיים ואספו ממצאים בשני מכתשים סמוכים. פעילות זו נמשכה 7 שעות ו־11 דקות, ובמהלכה עברו האסטרונאוטים 4.5 ק"מ.
בפעילות השניה, נסעו האסטרונאוטים בכיוון דרום-דרום-מזרח, למכתש סינקו שעל הר הסלע, שם אספו דגימות קרקע. הם עצרו ליד עוד שני מכתשים, ובסך הכול שהו 7 שעות ו־23 דקות על הירח, ועברו 11.1 ק"מ.
בפעילות השלישית, נסעו אל מכתש הקרן הצפוני, שם צילמו מבנים גאולוגיים. עקב מגבלות זמן, בוטלו ארבע מן המטרות שתוכננו לפעילות זו. במשך 5 שעות ו־40 דקות נסעו האסטרונאוטים מרחק של 11.4 ק"מ.
בסך הכול ביצעו האסטרונאוטים 20 שעות ו־17 דקות של פעילות חוץ רכבית, ושהו על פני הירח במשך 71 שעות. הם אספו 95 ק"ג של סלעי ירח ונסעו 26.7 ק"מ. כאשר חזרו למסלול סביב הירח, גילו שעליהם להשתמש במנוע תקול של מודול הפיקוד "קספר". ההפעלה בוצעה בצד הרחוק של הירח, וכאשר חזרו לקשר רדיו עם מרכז הבקרה, התברר שההפעלה פעלה כמצופה.
כמו במשימת אפולו 15, גם משימה זו נשאה מודול ניסויים שבוצעו כאשר מודול הפיקוד הקיף את הירח - מצלמות בהפרדה גבוהה, חיישנים ואמצעים אחרים, לבחינת פני הירח ממסלול. גם במשימה זו הוכנס למסלול חלקי סביב הירח תת-לווין, שמדד חלקיקים ושדות מגנטיים על פני הירח. תיקון במסלול החללית לפני שיגור הלווין לא בוצע, וכתוצאה מכך הוא הוכנס למסלול לא מיטבי. לאחר 425 הקפות של הירח (29 במאי 1972) אבד הקשר עם הלווין, ככל הנראה כאשר פגע בפני הירח.
מוט ההצבה של ספקטרומטר המסות נתקע בזמן הצבתו, ולכן הוא הושלך לפני כניסה למסלול חזרה לכדור הארץ. תמרונים נוספים ומדידות שתוכננו בוטלו, כדי לאפשר את קיצור המשימה ביממה.
במהלך הטיסה חזרה ביצע טייס מודול הפיקוד פעילות חוץ רכבית במשך מעט יותר משעה, על מנת להחזיר סרטי צילום ממודול הניסויים. כמו כן בוצעו צילומים עבור מחקר אודות חלקיקים הנפלטים מן החללית, עבור תוכנית סקיילאב, ובוצעה המדידה השנייה של נושא ההבזקים הנראים בשדה הראיה של האסטרונאוטים.
החללית חזרה אל כדור הארץ ב־27 באפריל, נחתה במרכז האוקיינוס השקט, וחולצה על ידי ה-USS Ticonderoga. הצניחה של מודול הפיקוד אל הים תועדה בשידור טלוויזיה חי, לראשונה.
[עריכה] הצוות
[עריכה] ג'ון יאנג
- ערך מורחב – ג'ון יאנג
מפקד המשימה. הצטרף לנאס"א בשנת 1962. ב-23 במרץ 1963 טס עם גאס גריסום בג'מיני 3. ב-18 ביולי 1966 שוגר כמפקד ג'מיני 10 עם מייקל קולינס כטייס. הם שבו ב-21 ביולי. ב-18 במאי 1969 שוגר כטייס מודול הפיקוד של אפולו 10, יחד עם יוג'ין סרנן ותומס סטאפורד. משימה זו חזרה ב-26 במאי. ב-16 באפריל 1972 שוגר כמפקד החללית אפולו 16, שנחתה על הירח. עימו היו קן מטינגלי וצ'ארלי דיוק. משימה זו חזרה ב-27 באפריל. ב-12 באפריל 1981 טס בטיסה הראשונה של מעבורת החלל, STS-1, כמפקד המעבורת. הטייס היה בוב קריפן. הם נחתו בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה ב-14 באפריל. טיסתו האחרונה הייתה כמפקד של STS-9, הטיסה הראשונה שהייתה מעבדת חלל. טיסה זו נחתה גם היא בבסיס אדוארדס.
[עריכה] תומס מטינגלי
- ערך מורחב – תומס מטינגלי
טייס מודול הפיקוד. נבחר כאחד מ-19 האסטרונאוטים שנבחרו באפריל 1966. היה בצוות התמיכה של האסטרונאוטים במשימות אפולו 8 ואפולו 11, והיה נציג האסטרונאוטים בפיתוח חליפת החלל ומנשא הגב. היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד של אפולו 13, אך חלה בשפעת והוחלף על ידי ג'ק סוויגרט 72 שעות לפני השיגור. ב־16 באפריל 1972 שוגר עם ג'ון יאנג וצ'ארלי דיוק למשימת אפולו 16. ב־27 ביוני 1982 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-4, טיסת הניסוי הרביעית והאחרונה של מעבורת החלל קולומביה, יחד עם הטייס הנרי הרטספילד. ב־24 בינואר 1985 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-51-C, שהייתה המשימה הראשונה של מחלקת ההגנה. המעבורת הניחה במסלול מטען של מחלקת ההגנה שכלל רכב שלב עליון אינרציאלי. המעבורת נחתה ב־27 בינואר. התפטר מנאס"א ב־1985.
[עריכה] צ'ארלס "צ'ארלי" דיוק
- ערך מורחב – צ'ארלס דיוק
טייס מודול הירח. סיים לימודים באקדמיה של הצי וקיבל דרגת סג"מ ב־1957. ב־1958 סיים לימודי טייס בחיל האויר בהצטיינות. לאחר מכן סיים בהצטיינות לימודי טייס מתקדמים על מטוס F-86L. בתום לימודים אלה, הוצב למשך שלוש שנים כטייס יירוט בטייסת היירוט ה־526 בבסיס חיל האויר רמשטיין בגרמניה. ב־1965 סיים לימודים בבית הספר לטייסי מחקר אירוספייס של חיל האויר, ונשאר שם לשמש כמדריך על מטוסי F-101, F-104 ו־T-33. נבחר כאסטרונאוט באפריל 1966. היה בצוות התמיכה של אפולו 10, ושימש כאיש קשר לחללית (קפקום) במהלך אפולו 11. באפולו 13 היה טייס גיבוי של מודול הירח. ב־16 באפריל 1972 שוגר כטייס מודול הירח למשימת אפולו 16. הוא היה גם טייס גיבוי של מודול הירח באפולו 17. ב־1975 התפטר מנאס"א ועבר לסקטור הפרטי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפולו 16 באתר המכון הסמיתסוני
| הקודם: אפולו 15 |
תוכנית אפולו | הבא: אפולו 17 |
