איי-סייד ובי-סייד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתעשיית המוזיקה, המושגים "איי-סייד" (צד א') ו-"בי-סייד" (צד ב') מתייחסים לשני צידי תקליטי 7 אינץ' שעל גביהם שוחררו סינגלים מתחילת שנות החמישים. במהלך הזמן, קיבלו המושגים משמעות נוספת והתייחסו לסוג השירים שבאופן מסורתי מופיעים בכל צד: ה-"איי-סייד" הוא השיר שהיוצר משחרר ומקווה שיהפוך ללהיט ויזכה להשמעות רבות ברדיו (ובהמשך להקרנת הוידאו קליפ בערוצי המוזיקה) וה-"בי-סייד" הוא שיר משני, תוספת להעלאת ערכו של הסינגל.
[עריכה] היסטוריה
במחצית הראשונה של המאה העשרים, כשעוד השתמשו בתקליטי "שלאק" 78 סל"ד, המושגים "איי-סייד" ו-"בי-סייד" התייחסו רק לפן הפיזי של הסינגל. התקליטים היו מגיעים לתחנות הרדיו והשדרנים היו מנגנים את השירים משני הצדדים ללא הבחנה.
בתחילת שנות החמישים, עם המצאתם של תקליטי ה"ויניל" 45 סל"ד, הופיעו הסינגלים הראשונים. בתחילה, חברות התקליטים היו שמות בכל צד שיר אחד בצורה אקראית. כך נוצר לעיתים מצב שבו שוחררו סינגלים ששני השירים שהופיעו על גבי שני צידיהם הפכו ללהיטים.
במהלך השנים, עם התבססותם של תקליטי ה"ויניל" כמדיה המקובלת להפצת מוזיקה, הופיעו אלבומי המוזיקה הראשונים. מאז נהוג שבמקביל לשחרור אלבום מוזיקה חדש ובמהלך מספר חודשים אחריו משוחררים מספר סינגלים (בדרך כלל שלושה או ארבעה סינגלים משוחררים במרווח של חודשיים-שלושה אחד מהשני). על גבי כל סינגל הופיע על ה-"איי-סייד" שיר מהאלבום שנועד להיות להיט. לעומת זאת, על ה-"בי-סייד" היה שיר שלא נכנס לאלבום, קטע אינסטרומנטלי או שיר שפשוט לא התאים להשמעה ברדיו.
במהלך שנות השמונים, עם הופעות התקליטור וקלטת השמע, ההבחנה בין "איי-סייד" ו-"בי-סייד" מבחינה טכנית הפכה בהדרגה לחסרת משמעות. בתחילה עוד שוחררו קלטות כסינגלים במתכונת של תקליטים (שיר אחד בכל צד), אך בהמשך הן הפכו ליותר פופולריות כ"מקסי-סינגל" (סינגל שמכיל שלושה-ארבעה שירים ולא שניים), והשימוש בהן כ"סינגל" רגיל נעלם מן העולם.
בתחילת שנות התשעים, התקליטור הפך לתקן המדיה הסטנדרטי להפצת מוזיקה. מאחר ולתקליטור אין צדדים, המושגים הטכניים "איי-סייד" ו-"בי-סייד". עם זאת, עדיין נהוג לקרוא לשירים הנוספים שמופיעים בסינגלים "בי-סייד". אמנם עדיין מופצים סינגלים על-גבי תקליטים, אך זו הפצה מצומצת שנועדה בעיקר למעריצים או לתקליטנים.
בשנים האחרונות, עם הופעתן של ההורדות החוקיות, הסינגל הלך ונעלם מבחינה פיזית. אמנם עדיין מופצים סינגלים על גבי תקליטורים, אך ההורדות החוקיות תופסות תאוצה ופופולריות וניתן להניח שבקרוב זו תהיה הדרך העיקרית להפצת מוזיקה. למרות זאת, המונח "בי-סייד" עדיין משמש את האמנים ואת מפיצי המוזיקה כשם כולל לכל קטעי הבונוס שמצורפים לשיר העיקרי.
[עריכה] חשיבותו ומשמעותו של ה"בי-סייד"
למעשה, מאז הופעת אלבומי המוזיקה, נוצר הצורך לספק לסינגלים "ערך מוסף". כך למעשה קיבל ה"בי-סייד" את המשמעות ה"אמנותית" שלו. ל"איי-סייד", שהיה השיר ה"להיטי", התווסף ה"בי-סייד" שהיה בדרך כלל אחד מהבאים:
- גרסה שונה של ה"איי-סייד" (גרסה אינסטרומנטלית או "רימיקס" למשל)
- שיר נוסף מאותו אלבום שלא התאים להיות "איי-סייד"
- שיר שלא נחשב טוב מספיק בשביל האלבום
- שיר שלא התאים מבחינה סגנונית-אמנותית לאלבום
- שיר שלא הושלם לפני הפצת האלבום
מאחר ושני הצדדים של הסינגל מתחלקים שווה בשווה בתמלוגים, יוצרים רבים מנסים "לדחוף" את שיריהם כ-"בי-סייד" לסינגל של אמן פופולרי, ובכך למעשה מרוויחים סכומים נכבדים מהפופולריות של ה-"איי-סייד". לעיתים רחוקות קורה שה-"בי-סייד" הופך להיות הלהיט של הסינגל ולא ה-"איי-סייד" כנהוג. מצב זה מתרחש בעיקר כאשר שדרני הרדיו מעדיפים את ה-"בי-סייד" על פני ה-"איי-סייד" ומשמיעים אותו במקום. לעיתים עוד יותר רחוקות קורה מצב בו שני השירים באיכות גבוהה והסינגל משוחרר כאשר על גביו שני להיטים פוטנציאלים. סינגל כזה נקרא "דאבל איי-סייד" (צד א' כפול). במקרה הזה לשני השירים מצולם "וידאו-קליפ" ושניהם מנוגנים ברדיו. לעיתים ממש נדירות אמנים משחררים סינגל "טריפל איי-סייד" (צד א' משולש) ועליו שלושה להיטים פוטנציאלים.
תופעת ה-"דאבל איי-סייד" גררה אחריה תופעה נגדית והומוריסטית של שחרור סינגלים "דאבל בי-סייד" (צד ב' כפול). בנוסף, קורה לעיתים כי אמנים משחררים שירים כ"בי-סייד" ובהמשך הקריירה שלהם מקליטים אותם מחדש או עושים להם "רימיקס" חדש ומשחררים אותם כרצועה באלבום ואף כ"איי-סייד" על סינגל משלהם.
[עריכה] סוגים נוספים של חומרים מוזיקליים משניים שהם לא "בי-סייד"
שירים שהופיעו כ"ביי-סייד" שונים משירים אחרים של אמנים שלא הופיעו על גבי אלבום, כמו למשל שירים בגדר חומרים שטרם שוחררו. שירים אלו, מסיבות מובנות, לא נועדו להופיע באלבומים או בסינגלים. בנוסף לשירים אלו, ישנם שירים שנחתכו בעריכת האלבום שגם הם, בניגוד לשירי "בי-סייד", לא זוכים לצאת לאור. בנוסף לאלו ישנים את שירי ה-"דמו" (הדגמה). אלו הם הקלטות מוקדמות של שירים שזכו בהמשך לעיבוד מחודש והוצאה על גבי אלבום או סינגל. כל השירים האלו כמובן הופכים לנדירים ובגדר "פריט אספנות" עבור המעריצים.
לעיתים חברות התקליטים מוציאות אלבומים ישנים במהדרות חדשות ועל-מנת להפוך אותן לאטרקטיביות יותר הן מוסיפות להן את אותם שירים והקלטות שלא שוחררו בעבר. במקרים מסוימים, אמנים משחררים אוספים המורכבים אך ורק משירי "בי-סייד" וחומרים נדירים שלא שוחררו בעבר. אוספים אלו מכוונים בעיקר לקהל המעריצים שלהם ולא נועדו להיות פופולריים בקרב הקהל הרחב.
