שרירא גאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב שרירא גאון (הרש"ג) חי במאה העשירית, ראש ישיבת פומבדיתא.
רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה ולבוסתנאי בן חנינאי מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד' תשכ"ז 968. החליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. כהונתו בראש הייתה שנויה במחלוקת, בין מתנגדיו היה רבי שמואל בן חופני, אם כי הוא בא עימו בקשרי משפחה לבסוף.
תוכן עניינים |
[עריכה] כתביו
[עריכה] אגרת רב שרירא גאון
אגרתו המפורסמת - אגרת רב שרירא גאון - נכתבה בשנת 982 לקהילת קירואן כתשובה לשאלתם על לוח הזמנים בו נכתב התלמוד.
אגרת זו (שבמהלך השנים התפתחו ממנה שני נוסחים השונים אחד מהשני) מהווה מקור מידע חשוב על התקופות בהן היא עוסקת. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של הכותב. אגרת זו יוצאת דופן בהיותה מעין מחקר היסטורי, חסר תקדים בספרות הרבנית.
[עריכה] אגרת שנייה
בנוסף לאגרת הראשונה כתב איגרת נוספת, בה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד.
[עריכה] תשובות רש"ג
אוסף פסיקות ופירושים, בהם התגלה כמחמיר.
[עריכה] פירושים
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתיחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).
[עריכה] צאצאיו
בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עימו תשובות הלכתיות רבות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.