שערוניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחלת השערוניות (באנגלית: Trichinosis, או גם trichinellosis), היא מחלה טפילית הנגרמת מאכילת בשר חזיר או בשר צייד נא או שלא בושל מספיק, שהיו נגועים בזחלים של תולעת עגולה מסוג Trichinella spiralis. ההידבקות במחלה זו נפוצה במקומות בהם נהוג לאכול בשר חזיר נא או כזה שלא בושל דיו, בעיקר מקומות בהם אוכלים ירך חזיר או נקניקיות חזיר כחלק מהתפריט המקובל.

תוכן עניינים 1 סימנים וסימפטומים 2 תקופת הדגירה 3 מחזור החיים 4 גורמי סיכון 5 אבחון 6 טיפול 7 תפוצה 8 מניעה

[עריכה] סימנים וסימפטומים

ניתן לחלק את הסימפטומים לשני סוגים: כאלו הנגרמים על ידי התולעים במעי, וכאלה הנגרמים על ידי התולעים בשאר חלקי הגוף.

במעי ההידבקות יכולה לגרום ל:

• בחילה, שלשול, הקאות, עייפות חום ותחושת אי נוחות באזור הבטן.

לאחר מכן, כשהתולעים יוצרות שלפוחיות ברחבי הגוף יכולים להופיע סימפטומים כמו:

• כאבי ראש, חום, צמרמורות, שיעול, נפיחות בעיניים, כאבי פרקים וכאבים בשרירים, דימומים דקים, גרד ועליה במספר תאי הדם הלבנים.

אם התולעים חודרות לתאי עצב הן לא שורדות, אך החולה עלול לאי שליטה בשרירים ושיתוק נשימה. במקרים חמורים הדבר עלול לגרום למוות. גם פגיעה ברקמות הלב עלולה לגרום למוות.

במקרים קלים ובינוניים, רוב הסימפטומים נעלימים בתוך מספר חודשים, אם כי העייפות, החולשה והשלשולים עשויים להשאר לזמן ארוך יותר.

[עריכה] תקופת הדגירה

הסימפטומים במעי יכולים להופיע תוך יום-יומיים מאז ההידבקות. סימפטומים נוספים מופיעים בדרך כלל בין שבועיים לשמונה שבועות לאחר אכילת הבשר הנגוע. הסימפטומים יכולים להופיע בצורה קלה מאוד או קשה בהתאם לכמות הזחלים שנכנסו לגוף. לרוב, מקרים קלים של שערונית אינם מאובחנים כהלכה ומיוחסים לשפעת או מחלות נפוצות אחרות.

[עריכה] מחזור החיים

התולעת יכולה לפגוע בכל סוג של יונק שאוכל בשר המכיל את הזחלים שלה (אשר נמצאים בשלפוחיות קטנות). כאשר השלפוחיות מגיעות לקיבה, החומצה שבמיצי העיכול ממסה את הקרום הקשה של השלפוחית והזחלים הצעירים משתקעים, בתוך יום-יומיים, במעי הדק, שם הם מתבגרים. לאחר הרבייה, הנקבות הבוגרות יוצרות זחלים, שחודרים דרך דופן המעי ונעים דרך מערכת הלימפה למחזור הדם שם הם מחפשים להם תא מתאים. הזחילם יכולים לחזור לכל תא, אך הם יכולים לשרוד רק בשרירי שלד. בתוך תא שריר התולעת מתגלגלת וגורמת לתא לפעול כרצונה, באופן דומה לזה של וירוס. התא מכונה כעת nurse cell והוא גורם להיווצרות רשת של כלי דם סביבו, המזינים את הזחל שבתוכו.

[עריכה] גורמי סיכון

אכילת בשר נא או שלא בושל דיו, בעיקר חזיר, חתולי בר, שועל, כלב זאב, סוס, כלב ים או סוס ים מעלה את הסיכון ללקות בשערוניות. זו הדרך היחידה ללקות במחלה, והיא אינה מידבקת (פרט לאכילת בשר אדם נגוע). אפילו אכילת צואה של אדם נגוע אינה יכולה להעביר את המחלה שכן התולעים הבוגרות, כמו גם הזחלים מחוץ לשלפוחיות, אינם יכולים לשרוד בקיבה.

[עריכה] אבחון

בדיקת דם או ביופסיה של השריר יכולה לגלות שערוניות. בדיקת צואה יכולה לגלות תולעים בוגרות - אורך הנקבות הוא כ-3 מ"מ והזכרים כמחצית מכך.

[עריכה] טיפול

ניתן לטפל בסימפטומים בעזרת אספירין וקורטיקוסטרואידים. Thiabendazole יכול להרוג את התולעים במעי; אולם אין טיפול שהורג את הזחלים.

[עריכה] תפוצה

ההידבקות הייתה בעבר נפוצה מאוד. אולם כיום היא יחסית נדירה. בין השנים 1991 - 1996 דווחו בארצות הברית תריסר מקרים בשנה בממוצע. מספר המקרים הולך ופוחת בשל חקיקה שאוסרת הזנת חזירים במזון המכיל בשר נא, שימוש נרחב יותר בבשר חזיר מוקפא, ועירנות הציבור לסכנה שבאכילת בשר חזיר נא או לא מבושל דיו. על כן, בשנים האחרונות המקרים המדווחים קשורים יותר לאכילת בשר צייד ולא לבשר חזיר.

[עריכה] מניעה

• בישול מוצרי בשר עד שהנוזלים היוצאים מהבשר הם שקופים או עד לטמפרטורה פנימית של 62° צלזיוס (144° פרנהייט)
• הקפאת בשר חזיר שעוביו עד 15 ס"מ למשך 20 יום בטמפרטורה של 15°- צלזיוס (5° פרנהייט) או שלושה ימים בטמפרטורה של 20°- צלזיוס (4°- פרנהייט)
• בישול ממושך של בשר צייד. הקפאת בשר צייד, בניגוד להקפאת בשר חזיר, לא בהכרח תהרוג את כל התולעים
• הזנת בעלי חיים שנועדו למאכל רק בבשר מבושל
• מניעה מחזירים מלאכול נבלות של בעלי חיים אחרים, כולל עכברושים, שעלולים להיות גם הם נגועים בשערוניות
• ניקוי יסודי של מטחנות בשר בטרם השימוש ואחריו

שיטות עיבוד מזון כמו המלחה, יבוש, עישון או בישול בתנור מיקרוגל לא בהכרח הורגות את כל התולעים.