שעון קיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שעון אנלוגי

שעון קיץ הוא שינוי בשעה הרשמית המקומית למשך תקופה מסוימת בשנה, בדרך כלל מהאביב ועד הסתיו. השינוי מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת. בתחילת התקופה של שעון הקיץ מוזזים מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובסיומה מוחזרים מחוגי השעון שעה אחורה. שינוי השעה הרשמית המקומית נעשה על מנת שיותר שעות המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום כשיש אור יום טבעי, וכך להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית.

בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן התקני מכונה גם שעון חורף.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 סיבות
3 שעון קיץ בעולם
4 שעון הקיץ בישראל
- 4.1 החוק הנוכחי
5 מועדי שעון הקיץ בשנים הבאות
- 5.1 השינוי בארצות הברית ובקנדה
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

רעיון שעון הקיץ עלה כבר ב-1784 על-ידי בנג'מין פרנקלין האמריקני. ב-1907 הועלה הרעיון שוב בבריטניה על-ידי ויליאם וילט, שגם השקיע מאמץ רב בקידומו. ב-1909 הוגשה הצעת חוק בנושא לפרלמנט הבריטי אולם היא נדחתה. יש לזכור, שעד אמצע המאה ה-19 ואף מאוחר יותר, קביעת השעה נעשתה בכל עיר בנפרד, והיא הייתה גמישה והסתמכה על מיקום השמש בשמים. כמו כן, עדיין היו עובדים רבים שעבדו סמוך לבתיהם בשעות שקבעו לעצמם. עם הנהגת הזמן התקני (Standard Time) בארצות הברית ובאירופה, והתגברות התיעוש, כך שרוב העובדים עבדו במפעלים ובמשרדים לפי סדר יום אחיד, נוצר פער בין שעת זריחת השמש לשעת תחילת העבודה. הפער הזה הביא להגברת השימוש בתאורה מלאכותית בשעות הערב ולבזבוז דלק. בעיית הבזבוז נעשתה קשה במיוחד במלחמת העולם הראשונה. המחסור בדלק היה חריף, והביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ. בריטניה הנהיגה שעון קיץ זמן קצר אחר כך. מאז מונהג שעון קיץ באירופה ובארצות הברית מדי שנה, ובהדרגה אומץ הרעיון גם במדינות נוספות.

באירופה, ברוסיה ובצפון אמריקה מונהג כיום שעון הקיץ במרבית ימי השנה - כ-7 חודשים לפחות. במדינות מסוימות, כגון איסלנד, הוחלף אזור הזמן, כך שמונהג בהן כביכול "שעון קיץ" בכל ימות השנה. בארצות הברית היה נהוג עד שנות ה-80 שעון קיץ מסוף אפריל עד סוף אוקטובר. משנות השמונים מונהג שעון הקיץ בתחילת אפריל, ובקרוב צפויה הארכה נוספת. במרכז אירופה היה נהוג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף ספטמבר, אך בשנות ה-90 החלו להנהיג אותו עד סוף אוקטובר. עם התפתחות הקשרים בין צרפת לגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, החלה צרפת לתאם את שעונה עם שעון גרמניה (כלומר שעה אחת קדימה), אבל השעה נשארה קבועה בכל ימות השנה. בשנות ה-80 החלה צרפת להנהיג שעון קיץ, כך שכיום השעה בפריז ברוב ימות השנה מוקדמת בשעתיים מהשעה המתקבלת בחישובים אסטרונומיים (השמש נצפית בשיא גובהה בקיץ קרוב לשעה 14:00 במקום קרוב לשעה 12:00). מצב דומה קיים גם בספרד ובמדינות בנלוקס.

[עריכה] סיבות

הסיבות להנהגת שעון קיץ הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. שעון הקיץ גורם לאנשים להקדים את שעות השינה, כך שהם קמים סמוך יותר לשעת זריחת השמש. אם אדם נוהג לקום בשעה 6 בבוקר, בעוד השמש זורחת ב-5, הוא מבלה שעת אור-יום בשינה. אם מזיזים את השעון שעה קדימה, שעת הזריחה נקבעת ל-6 בבוקר, כך שהאדם מתעורר עם הזריחה. כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על-פי שעון הקיץ, אפשר לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל או בדלק לתאורה.

כפי שצוין לעיל, הנהגת שעון קיץ נעשתה נפוצה יותר בשנות ה-60 ומשנות ה-70 תקופת הנהגתו מתארכת בהדרגה באירופה ובארצות הברית. הסיבות לכך מגוונות: השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל גדל במידה ניכרת, וכמו כן עלו מחירי הנפט (בייחוד במהלך שנות ה-70). כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כל כך נפוץ, ביום ובלילה, עד שכבר קשה להעריך את מידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון (מחד השימוש בתאורה מלאכותית עולה, מאידך העובדה שבבנייני משרדים גדולים משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילות שעון הקיץ).
כמו כן שעות העבודה, המסחר והבילוי השתנו בהדרגה החל משנות ה-60. בשנות ה-60 החלו להגמיש את שעות עבודה כדי למנוע עומסי תנועה בשעות הבוקר ובשעות הערב המוקדמות. במשך הזמן גילו מקומות עבודה כי שעות עבודה מאוחרות יותר עדיפות להם. כיום הדבר נפוץ בייחוד בחברות היי טק. איחור שעות העבודה מביא להגדלת הפער בין שעת הזריחה לבין שעת תחילת העבודה, ולפיכך לשימוש יתר בתאורה מלאכותית בשעות הערב. שעון הקיץ נעשה, אם כן, יעיל למשך תקופה ממושכת יותר בשנה.

נטען כי שעון הקיץ משפר את איכות השינה, כיוון שהוא מאפשר לאנשים לישון יותר זמן בשעות החשכה שבהן השינה עמוקה יותר. עובדה זאת משפרת את העירנות ואת פריון העבודה. כמו כן, יש יותר אור שמש בשעות שבהן הכבישים עמוסים. על כן מעריכים שבכוח שעון הקיץ גם לסייע למלחמה בתאונות הדרכים, משום שבשעות אור סכנת התאונות פחותה מבזמן חשכה. עם זאת, יש סכנה מוגברת לתאונות דרכים בימים הראשונים אחרי שינוי השעה, כיוון שהנהגים עלולים לסבול מחוסר שינה בטרם התרגלו לשעון החדש.

[עריכה] שעון קיץ בעולם

מפת אזורי הזמן.

שעון הקיץ התקבל ברוב המדינות המתועשות. עם זאת, הוא פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נהוג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות. העבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה. חקלאים מתלוננים ששעון הקיץ מסב להם אי-נוחות רבה, והם אינם מפיקים ממנו כל תועלת. שעון הקיץ אינו מונהג במדינות הקרובות לקו המשווה, משום ששם אין כמעט הבדל בין אורך היום לבין אורך הלילה.

בצפון אמריקה - ארצות הברית, קנדה ומקסיקו (למעט אריזונה, הוואי, ססקצ'ואן, וכמה אזורים נוספים) - שעון הקיץ מונהג החל מיום ראשון הראשון של חודש אפריל ועד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. חוק שהתקבל בארצות הברית ב-1966 קובע, כי כל מדינה רשאית להחליט אם להנהיג שעון קיץ או לא, אולם היא חייבת לדבוק במועדים הקבועים, כדי למנוע בלבול בתיאום הזמן בין המדינות השונות. ביולי 2005, עקב העלייה התלולה במחירי הנפט, הועבר בארצות הברית חוק שנועד לעודד חיסכון באנרגיה באמצעים שונים. בין היתר, מאריך החוק את תקופת שעון הקיץ משנת 2007 ואילך. קנדה שמערכת קביעת הזמן שלה מתואמת עם זו של ארצות הברית אימצה את השינוי, אולם מקסיקו, שעד כה הייתה מתואמת עם שכנותיה מצפון, עדיין נוהגת לפי הכללים הישנים (ראו להלן).

באירופה (למעט איסלנד) וברוסיה, שעון הקיץ מונהג החל מיום ראשון האחרון של חודש מרץ ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.

במצרים מונהג שעון קיץ מיום שישי האחרון באפריל ועד יום שישי האחרון בספטמבר, או הראשון באוקטובר. בירדן אין מועדים קבועים לשעון הקיץ, אולם הוא מונהג בדרך כלל מסוף מרץ עד אמצע אוקטובר. תורכיה ולבנון אימצו את מועדי שעון הקיץ של אירופה. בסוריה ובעירק מונהג שעון הקיץ מ-1 באפריל ועד 1 באוקטובר. בשנת 2006 הוקדמה החזרה לשעון חורף במצרים, סוריה וירדן בשל צום רמדאן שהחל בסוף ספטמבר. צפוי שגם בשנת 2007 תוקדם החזרה לשעון חורף במדינות אלה מסיבה זו.

בחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב בחודש ספטמבר, והסתיו - בסוף מרץ. באוסטרליה מונהג שעון הקיץ רק בחלק מהמחוזות, מיום ראשון האחרון באוקטובר ועד יום ראשון האחרון במרץ. בניו זילנד מונהג שעון קיץ מתחילת אוקטובר. במדינות הדרומיות של ברזיל מונהג שעון הקיץ במועדים לא-קבועים, בדרך כלל מאמצע אוקטובר או מתחילת נובמבר ועד אמצע פברואר. בדרום אפריקה לא נהוג שעון קיץ.

שעון הקיץ מתחיל ומסתיים בדרך כלל ביום המנוחה לפנות בוקר. זאת, כדי למזער את אי-הנוחות הנובעת משינוי השעה. בעיה מיוחדת קיימת בתיאום לוחות הזמנים של חברות התעופה, וכן קיימת סכנה כי אנשים יסבלו מחוסר שינה בימים הראשונים אחרי השינוי. לפיכך, השינוי נעשה בשעות שבהן מידת הפעילות של התחבורה ומקומות העבודה היא מזערית. באירופה ובארצות הברית אלה הן השעות הקטנות של הלילה שבין שני ימי סוף השבוע (כלומר בין יום שבת ליום ראשון). בישראל היה נהוג בעבר לערוך את השינוי בשעת חצות של מוצאי שבת. מהסיבות שלעיל, ולאור העובדה שבמקומות עבודה רבים הונהג שבוע עבודה מקוצר, הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ ללילה שבין חמישי לשישי. המעבר לשעון חורף נשאר במוצאי שבת.

[עריכה] שעון הקיץ בישראל

מדינת ישראל ממוקמת קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. לפיכך, התועלת בהפעלת שעון הקיץ לא הייתה גדולה, אלמלא שכנה ישראל בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה. לפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש לפני השעה 05:00 על-פי שעון החורף. הפעלת שעון הקיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, מאפשרת חיסכון בתאורה מלאכותית, ובמיוחד - מקלה על הרגלי השינה של הציבור.

בתקופת המנדט הבריטי הונהגו בארץ הסדרי קביעת הזמן המקובלים בבריטניה, ביניהם גם הנהגת שעון קיץ. מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים, והם נקבעו על-ידי הנציב העליון, בדרך-כלל מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה הונהג שעון קיץ במשך כל ימות השנה, כדי להגביר את החיסכון בדלק. הסמכות לקבוע את השעה הרשמית עברה למשרד הפנים עם הקמת המדינה, וכך גם קביעת מועדי שעון הקיץ.

שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים לדתיים. אל מול יתרונותיו הרבים של שעון הקיץ המניע העיקרי להתנגדות הדתיים אליו הוא העובדה ששעון קיץ מגביר חילול שבת. על-פי שעון הקיץ השבת יוצאת סמוך לשעה 20:00, בעוד התחבורה הציבורית ושירותים אחרים צריכים לחדש את פעילותם בשעה מוקדמת יותר. בעיה נוספת היא הקושי ששעון הקיץ יוצר למתפללים בתקופת אמירת סליחות. הקושי קיים בעיקר בקרב הספרדים, כיוון שהם נוהגים לומר סליחות מראש חודש אלול (שחל בדרך כלל בין סוף אוגוסט לתחילת ספטמבר). על פי מנהג הספרדים יש לומר סליחות בזמן כלשהו בין אמצע הלילה לעלות השחר. כשאמצע הלילה חל בשעה 23:30 (לפי שעון החורף), אפשר לומר סליחות לפני השינה, לא כן כשאמצע הלילה חל בשעה 00:30 (לפי שעון הקיץ). קושי נוסף שמעלים הדתיים הוא הצום בתשעה באב וביום הכיפורים. צומות אלה נמשכים בכל מקרה כ-25 שעות, אולם קל יותר לצום בערב לפני השינה, וקשה יותר בבוקר. שעון הקיץ גורם לאנשים להקדים לישון בערב ולהקדים לקום בבוקר, וכך מקשה עליהם את הצום. עם זאת, קיימות נקודות זכות לשעון הקיץ בקרב החלקים הצעירים של הציבור הדתי: עקב הזזת כל תחומי הזמן שעה קדימה, אפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות של חודש אלול. כמו כן יש זמן רב יותר להתכונן לשבת ולחגים, כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה לפי השעון הרשמי.

שעון הקיץ יוצר קונפליקט בין האינטרס של אנשים פרטיים לבין בעלי העסקים והמערכות הממשלתיות: בזכות שעון הקיץ, העבודה והלימודים מתחילים בשעות הקרירות יותר של הבוקר, וכך אפשר לחסוך שעה שלמה בהפעלת המזגנים היקרה במקומות העבודה ובבתי הספר - חיסכון שממנו נהנים המעסיקים והממשלה. מאידך, שעת כיבוי המזגנים לפנות ערב מתאחרת בשעה כאשר רוב האנשים בביתם וכך הם נאלצים לשלם עבור שעה נוספת של מיזוג אוויר יקר.

שעון קיץ הונהג בישראל בין השנים 1948-1957. הנהגתו חודשה בשנים 1974-1975 עקב המשבר הכלכלי שחוללה מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1976 החליט שר הפנים דאז יוסף בורג (ראש המפד"ל) שלא להנהיג עוד את שעון הקיץ. הדבר עורר התמרמרות, בעיקר בקרב הציבור החילוני. בשנת 1980 קבע בג"ץ, בעקבות עתירה בנושא, ששר הפנים רשאי להחליט על מועדי שעון הקיץ, אך אינו רשאי לבטלו. לפיכך הונהג שעון קיץ באותה שנה למשך חודש וחצי, והחוק תוקן כך שיאפשר את ביטול שעון הקיץ.

ב-1984 החליטה הממשלה להנהיג את שעון הקיץ מחדש, בניסוי שיתקיים שנתיים. הטיעון העיקרי בזכותו היה המצב הכלכלי הקשה ששרר אז במדינה, שחייב חיסכון בהוצאות הציבוריות. ב-1986 החליט שר הפנים, יו"ר ש"ס דאז, הרב יצחק פרץ, לחדול מהנהגת שעון הקיץ. בעקבות החלטתו הודיעו מפעלים שונים על שינוי שעות העבודה כך שיתאימו לשעון קיץ. עיריית אילת הודיעה באפריל שהיא מתחילה להפעיל את שירותיה לאזרחים לפי שעון קיץ, ושר החינוך שקל הפעלת שעון קיץ במערכת החינוך. לאור המצב, החליטה הממשלה להפוך את החלטת שר הפנים ולהורות על הפעלת שעון הקיץ. מאז הונהג שעון קיץ בכל שנה, אולם מועדי הפעלתו עוררו בכל שנה ויכוחים סוערים. חרף התנגדות הדתיים, ובפרט הספרדים שביניהם, לשעון הקיץ, פעל שר הפנים מטעם ש"ס, אריה דרעי, לביסוסו של שעון הקיץ בישראל, משום שראה לנכון להתחשב בעמדת רוב הציבור. עם זאת, הוא הקפיד לקבוע את סיומו בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר כדי לצמצם ככל האפשר את הקושי לאומרי סליחות וכך למעשה המשיך הוויכוח בנוגע לאורכה של תקופת שעון הקיץ בישראל.

חקיקת "חוק קביעת הזמן" ב-1992 במקום החקיקה המנדטורית הישנה, קבעה סופית ששעון הקיץ יופעל מדי שנה למשך 5 חודשים לפחות. עם זאת לא הוגדרו מועדים קבועים להפעלתו. ההחלטה על מועדים אלה הייתה בסמכותו של שר הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, והוא פרסם אותם כהחלטה לשנה מסוימת, או לשנים אחדות מראש. התוצאה הייתה ששעון הקיץ הופעל לתקופה קצרה כאשר משרד הפנים נמצא בשליטת מפלגה חרדית, ולתקופה ארוכה כששר הפנים היה חילוני ועורר חוסר ודאות כל שנה, עקב חילופי השרים הרבים לקראת סוף העשור ותחילת שנות ה-2000. בשנת 2000 הוקדם סיום שעון הקיץ בשלושה שבועות לאחר שכבר הופעל. בשנת 2002 שוב עלתה הצעה לקצר את שעון הקיץ לאחר שכבר נכנס לתוקף, אולם היא לא התקבלה. מצב זה יצר בעיות בתיאום לוח הטיסות בנמלי התעופה, על פי דבריו של נציג נמל התעופה בן גוריון בוועדת הפנים של הכנסת [1].

[עריכה] החוק הנוכחי

בתחילת שנת 2005 הגיעה הכנסת להסכמה על מועדים קבועים בחוק לשעון הקיץ, בעקבות הצעת תיקון לחוק קביעת הזמן שהגישו חברי הכנסת דוד אזולאי (ש"ס) ואלי אפללו (ליכוד). לפי הצעת התיקון המקורית שלהם שעון הקיץ היה אמור להתחיל במוצאי ראשון של פסח, ולהסתיים במוצאי שבת שלפני יום כיפור.

לבסוף הגיעה הכנסת להסכמה לפי הצעתו של ח"כ חיים אורון (מרצ-יחד) לפיה מתחולת החוק ואילך:
שעון הקיץ יתחיל במועד שייקבע לפי הלוח הלועזי (2 לפנות בוקר ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל)
ויסתיים במועד לפי הלוח העברי (2 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים).

כתוצאה מכלל זה, מספר הימים שבהם חל שעון קיץ משתנה משנה לשנה, והוא מונה בין 170 ל-191 יום, או בממוצע כ-180 יום בשנה. התאריך המוקדם ביותר להפעלת שעון הקיץ הוא ה-26 במרץ, והמאוחר ביותר - ה-1 באפריל. התאריך המוקדם ביותר לחזרה לשעון חורף הוא ה-8 בספטמבר והמאוחר ביותר הוא ה-13 באוקטובר.

[עריכה] מועדי שעון הקיץ בשנים הבאות

שנה	ישראל		אירופה ורוסיה		ארצות הברית וקנדה
שנה	תאריך התחלה	תאריך סיום	תאריך התחלה	תאריך סיום	תאריך התחלה	תאריך סיום
2006	31 במרץ	1 באוקטובר	26 במרץ	29 באוקטובר	2 באפריל	29 באוקטובר
2007	30 במרץ	16 בספטמבר	25 במרץ	28 באוקטובר	11 במרץ	4 בנובמבר
2008	28 במרץ	5 באוקטובר	30 במרץ	26 באוקטובר	9 במרץ	2 בנובמבר
2009	27 במרץ	27 בספטמבר	29 במרץ	25 באוקטובר	8 במרץ	1 בנובמבר
2010	26 במרץ	12 בספטמבר	28 במרץ	31 באוקטובר	14 במרץ	7 בנובמבר
2011	1 באפריל	2 באוקטובר	27 במרץ	30 באוקטובר	13 במרץ	6 בנובמבר

[עריכה] השינוי בארצות הברית ובקנדה

ב-29 ביולי 2005 עבר בארצות הברית חוק שכולל (בין היתר) הוראה להאריך את תקופת שעון הקיץ החל משנת 2007. לפי החוק החדש, תקופת שעון הקיץ תחל בכל שנה מ-2007 ואילך ביום ראשון השני במרץ, ותסתיים ביום ראשון הראשון של נובמבר. קנדה שינתה את החוקים הרלוונטיים אצלה, בהתאם לחוק החדש בארצות הברית. לעת-עתה, מקסיקו לא התאימה את חוקיה לשינוי, ומועדי שעון הקיץ שלה הם עדיין: מיום א' הראשון של אפריל ועד יום א' האחרון של אוקטובר.