שארל קלרמון-גנו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל סימון קלרמון-גנו (19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923), דיפלומט, מזרחן וארכיאולוג צרפתי, בן לפסל צרפתי ידוע. מהבולטים בחוקרי ארץ ישראל במאה ה-19.
קלרמון-גנו נולד בפריז. אחר לימודיו בביה"ס לשפות מזרחיות ("Ecole des Langues Orientales") נשלח לארץ ישראל (1867) כשהוא בן 21 שנה, והחל לשמש כמתורגמן הקונסוליה הצרפתית בירושלים, ומאוחר יותר באיסטנבול. בעת שהותו הירושלים התמסר ללימוד אתריה הארכאולוגיים של העיר והארץ, ורכש מוניטין כאחד מחשובי חוקריה של הארץ ושל הארכיאולוגיה המקראית. את המוניטין שלו בנה דרך אחד מהגילויים החשובים לארכאולוגיה המקראית, היא מצבת מישע. קלרמון-גנו אומנם לא גילה את המצבה, אבל לקח חלק חשוב בזיהויה, חקירתה ושיקומה (1870). כמו כן, אחראי קלרמון-גנו לגילויין של שלוש כתובות קבר עבריות קדומות, בכללן זו שנמצאה ב"קבר ...יהו אשר על הבית", כתובת הקבר העברית הקדומה ביותר והארוכה ביותר שנמצאה ופוענחה.
בשנים 1873 - 1874 עמד בראש משלחת ארכיאולוגית בריטית לא"י, מטעם "הקרן לחקר ארץ ישראל". הוא גם הועסק בידי הצרפתים בחפירות בסוריה ובים האדום. בשנת 1875 קיבל את אות האבירות של לגיון הכבוד. קלרמון-גנו שירת כמשנה לקונסול ביפו בשנים 1880-1882. בתום תפקידו הקונסולרי חזר לפריז, שם המשיך לעסוק בענייני שפות המזרח. בשנת 1886 נתמנה לקונסול מדרגה ראשונה, וכן נתמנה למנהל המוסד בו קיבל את חינוכו, ועבד כפרופסור בקולז' דה פראנס.
בשנת 1896 מונה לדרגת קונסול כללי, והיה לנציג מוסמך בשנת 1906. הוא היה הראשון באנגליה שחשף את תרמית המגילות המזויפות של מוזס וילהלם שפירא בשנת 1883. בשנת 1903 הוא לקח חלק בחקירת נזר סלטפרנס. הלובר רכש את הנזר המדובר ב-400,000 פרנקים, במחשבה שמדובר בעבודת חרשות סקיתית. נהוג להאמין כי למעשה הנזר הינו זיוף רוסי.
קלרמון-גנו נפטר ב-15 בפברואר 1923.
מספר מכתביו:
| Palestine inconnue - 1886 |
| Etudes d'archologie orientate - 1880 |
| Les Fraudes archologicues - 1885 |
| Album d'antiquites Orientales - 1897 |
