שארל הראשון דוכס בורגונדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל הראשון "האמיץ" (10 בנובמבר 1433 - 5 בינואר 1477), דוכס בורגונדיה מ-1467 עד מותו.
שארל היה בנם של פיליפ השלישי דוכס בורגונדיה ושל איזבל מפורטוגל. הוא התחנך בחצר הדוכסות, הצטיין בלימודיו אך אהב בעיקר תרגילי מלחמה. ב-19 במאי 1440 השיא אותו אביו לקתרין, בתו של שארל השביעי מלך צרפת, שנפטרה ב-1446. ב-30 באוקטובר 1454 נישא לאיזבל מבורבון שילדה לו את מארי מבורגונדיה. איזבל מבורבון נפטרה ב-1465, וב-3 ביולי 1468 הוא נשא לאישה את מרגרט מיורק. ב-1465 מסר אביו לידיו את ניהול ענייני דוכסות בורגונדיה. ב-1467 נפטר אביו ושארל ירש את הדוכסות.
מטרתו של שארל "האמיץ" הייתה ליצור ממלכה עצמאית שתשתרע בין צרפת לבין גרמניה. למטרה זו תכנן לספח את דוכסות לורן שחצצה בין נחלותיו בצרפת לבין אלה שבפלנדריה ובארצות השפלה. לשם הגשמת תוכניותיו הטיל מסים כבדים על נתיניו והקים צבא שהיה הגדול ביותר באירופה של תקופתו. ב-1466 פרץ מרד נגד שארל בערים ליאז' ודינאנט (כיום בדרום מזרח בלגיה). מרד זה דוכא עד מהרה באכזריות נוראה. ב-1468 אילץ שארל את לואי האחד עשר מלך צרפת להכיר בריבונותו על ערי הנהר סום שבצפון צרפת, ובהן אמיין ואבוויל, אחרי שהחזיק בו כאסיר במבצר העיר פרון. אך ב-1469 האשים המלך את שארל בבגידה, וב-1471 חזר ותפס ערים אחדות לאורך הנהר סום. בתגובה, שארל פלש עם צבאו לצרפת ועשה טבח באוכלוסייה, אך התקפתו על העיר בובֶה נכשלה והוא נאלץ לסגת כלעומת שבא.
ב-1474 פטר פון האגנבאך, שנתמנה על ידי שארל למושל חבל אלזאס (שמצפון לשווייץ), הוצא להורג בתלייה אחרי שעורר את זעמה של האוכלוסייה בהתנהגותו האלימה. השוויצרים שחששו לביטחונם, וקיבלו עידוד בצורת זהב מלואי האחד עשר מלך צרפת, תמכו בערים החופשיות של חבל אלזאס במאבקן נגד שארל. רנה השני דוכס לורן, שחשש מסיפוח נחלתו לבורגונדיה, הצטרף גם הוא לאויביו. שארל ניסה ללא הצלחה לגייס את אדוארד הרביעי מלך אנגליה נגד לואי האחד עשר מלך צרפת. ב-30 בנובמבר 1475 כבש שארל את העיר נאנסי, בירת דוכסות לורן. אך במרץ 1476 נחל מפלה מידי השוויצרים ואיבד שלל רב במערכה. הוא הקים מחדש צבא של 30,000 איש, אך ביוני של אותה שנה נוצח שוב בידי השוויצרים, שנעזרו בכוחותיו של רנה השני דוכס לורן. ב-6 באוקטובר 1476 נפלה נאנסי ורנה השני נכנס לעיר הבירה. שארל "האמיץ" עשה מאמץ אחרון לכבוש את נאנסי, אך ב-5 בינואר 1477 נהרג ליד חומות העיר. בכך הגיעה לקיצה דוכסות בורגונדיה שהתקיימה 589 שנה.
