קמרון חבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמרון חבית הוא סוג קירוי בצורה של חצי צילינדר אופקי. האדריכלות הרומית הייתה הראשונה שבה נעשה שימוש בקמרונות חבית, בדרך כלל במבני בזיליקה. קמרון החבית בנוי מסדרה ארוכה של קשתות הצמודות אחת לשנייה ויוצרות את צורת הצילינדר. קיימים גם קמרונות חבית מחודדים אשר החתך האופייני שלהם הוא קשת מחודדת. היתרון המבני של קמרון מסוג זה הוא הקטנת מאמצי הפישוק בבסיס הקשתות.
בבנייה הערבית במזרח התיכון נפוצה שיטת בנייה של קמרונות חבית המבוססת על שימוש באבנים קטנות ולא מסותתות. מכיוון שעץ הוא מצרך יקר יחסית באזור המזרח התיכון נעשה שימוש בסירה קוצנית לטובת הכנת הפיגומים. את השיח הקוצני היו דוחסים לצורה של חצי גליל ומעליו מניחים יריעת בד עבה. על גבי היריעה היו מניחים אבנים קטנות שהתחברו אחת לבנייה ע"י מלט מקומי. לאחר התקשות המלט חלקה האחורי של ערימת הסירה הקוצנית היה מועבר להמשך בניית הקמרון. באופן זה התקבל קמרון חבית מקשי ויציב ללא הצורך לסתת לבנים או לבזבז כמות גדולה של עץ לטובת הבנייה.
