קונסטנטין הראשון מלך אימרתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנטין הראשון מלך אימרתי (בגאורגית: კონსტანტინე I) מבית בגרטיוני היה מלך הממלכה הגאורגית המערבית ממלכת אימרתי שהתקיימה בין השנים 1293-1327.
הוא היה בנו של המלך הגאורגי דויד השישי נארין מאישתו הרשונה תמר. קונסטנטין קיבל את כס המלוכה על אימרתי בירושה עם מותו של אביו בשנת 1293, וממלכתו השתרעה על חלק גדול מגאורגיה של היום. למרות תוארו כ"מלך הכרתבלים (הגאורגים) והאבחזים וכו'", הוא שלט למעשה רק על חלקה המערבי של גאורגיה, והחזיק את חצרו בקוטאיסי. הוא נותר עצמאי משלטון המונגולים, אבל התמודד מול בעיות פנימיות. הוא נחל תבוסה במלחמת האזרחים שפרצה בראשות אחיו מיכאלי הראשון, והפסיד את הפרובינציות רצ'ה ואימרתי עילית לנסיך המורד.
הוא נפטר בשנת 1327, ללא ילדים, ואחיו ירש אותו כמלך.