קבר ...יהו אשר על הבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר ...יהו אשר על הבית הוא מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון המצוייה במדרונו המזרחי של נחל קדרון שבירושלים, בין בתי הכפר סילואן ("כפר השילוח"), כשישים מטרים דרום-מערבית לקבר בת פרעה. קבר זה והכתובת העברית שנמצאה עליו הינם בגדר תגלית ארכיאולוגית חשובה ביותר, נתגלתה על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו בשנת 1870 ופרטיה המלאים נתפרסמו על ידו בשנת 1899. תגלית זו מהווה למעשה את אחד הטקסטים הקדומים ביותר שנכתבו בעברית ונמצאו עד כה. זיהוי הקבר ופיענוחה של הכתובת נדונו במחקר מאז גילויים ועד ימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] פרטי התגלית: המבנה והכתובת
בשנת 1870, במסגרת מחקריו בכפר השילוח, גילה הארכיאולוג הצרפתי קלרמון-גאנו מבנה חצוב בסלע העומד בין בתי הרחוב, לו חזית מסותתת בגובה 4 מטרים ובאורך 8 מטרים ובו תא קבורה אחד שגודלו 4.65 על 2.5 מטרים.
בפתח המבנה, מצא קלרמון-גאנו ספין (Panel) מלבני שקוע ובו חקוקה כתובת בת שלוש שורות בכתב העברי הקדום. לימין הפתח נמצאה כתובת נוספת בת שורה אחת. שתי הכתובות ניזוקו באופן קשה ולדעת קלרמון-גאנו, היה זה מעשה חבלה מכוון שנעשה בפטיש. נזק זה הותיר את הכתובת הקצרה יותר בלתי קריאה לחלוטין וכל מאמצי הפיענוח נתרכזו עתה בזו הארוכה יותר. לאחר ניסיונות כושלים לפענח את הכתובת, חצב קלרמון-גאנו את הכתובת והעבירה למוזיאון הבריטי.
[עריכה] ניסיונות זיהוי המבנה ופיענוח הכתובת
כשלושים שנה לאחר הגילוי, בשנת 1899, הודה קלרמון-גאנו כי המילה היחידה שהצליח לזהות בכתובת בוודאות מוחלטת היא: "בית". קלרמון-גאנו הזכיר כי "בכפר השילוח אנו נמצאים בעיר המתים הגדולה" ולכן שיער כי ככל הנראה, המבנה אינו אלא מערת קבורה וכי הכתובת משמשת כמצבה לזיהוי האדם הטמון במקום.
קלרמון-גאנו עצמו העלה בזהירות זיהוי אפשרי של כמה מילים נוספות המרכיבות את הצירוף: "אשר על הבית" ואמר כי יתכן ומדובר בקברו של שבנא או אדם אחר ששימש בתפקיד זה, אך נמנע מלקבוע מסמרות בעניין תוך אזהרה מפני השערות פורחות באוויר.
כשמונים שנה לאחר הגילוי, העלה חוקר ארץ ישראל נחמן אביגד הצעה לקריאה אפשרית של הכתובת הגדולה וזו הצעתו[1]:
- "זאת [קברת ...]יהו אשר על הבית. אין פה כסף. וזהב
- [כי] אם [עצמתו] ועצמת אמתה אתה. ארור האדם אשר
- יפתח את זאת".
[עריכה] משמעות הגילוי
[עריכה] תוכן הכתובת
מצד תוכנה, דנה הכתובת בארבעה עניינים:
- ציון זהותו של בעל הקבר.
- הצהרה בדבר אי הימצאותם של חפצי ערך במקום.
- הצהרה בדבר תכולת הקבר - קבר האיש ואמתו-פילגשו.
- קללה לפותח הקבר.
בכתובות קברים מהעולם העתיק ישנן הקבלות רבות לתוכן כתובתנו, שכן קברי אצילים נחשדו תמיד ככאלה המכילים חפצי ערך והיוו מושא לשוד וביזה. בכלל זה יש להזכיר כתובות פיניקיות קדומות כגון כתובת אחירם (המאה ה-11 לפנה"ס), כתובת "תבנת כהן עשתורת מלך צידונים" וכן כתובות מאוחרות יותר כגון כתובת עוזיהו מימי בית שני.
[עריכה] תיארוך הכתובת
זיהוי הנקבר במערה כזה "אשר על הבית", דהיינו ראש השרים בבית המלוכה, מחייב את קביעת שנת 586 לפנה"ס, שנת גלות בבל בזמנו של מלך יהודה האחרון, צדקיהו, כגבול עליון לתיארוכה של הכתובת.
כגבול תחתון לקדמותה של הכתובת נעזר אביגד בהשוואת כתובתנו לכתובת נקבת השילוח שתוארכה לזמנו של המלך חזקיהו במפנה המאות ה-6 וה-7 לפנה"ס. הכתב בכתובתנו דומה בכלליות לכתב שנמצא בכתובת נקבת השילוח אלא שבניגוד לכתובת נקבת השילוח הכתובה כולה בכתיב חסר, בכתובתנו קיימת לפחות אם קריאה "מיותרת" אחת, במילה "ארור". הבדל זה, המשקף התפתחות מאוחרת בתולדות העברית, מאפשר את קביעת זמנה של כתובתנו בין שני תאריכים אלה. משמעות הדבר היא כי לפנינו כתובת קבר עברית מתקופת המלכים - כתובת הקבר העברית המוקדמת ביותר שנתגלתה וזוהתה עד כה. בכדי להגיע לתיארוך מדוייק אף יותר, ניסה אביגד להעלות השערות בדבר זהותו המדוייקת של הנקבר.
[עריכה] "אשר על הבית"
התואר "אשר על הבית" מורה על כך שבעל הקבר שימש כפקיד בכיר ביותר בחצר המלך. במקרא מצאנו שבעה אנשים שנשאו בתואר זה: אדם עלום-שם בבית יוסף במצרים, אחישר בימי שלמה המלך, עובדיהו אשר על ביתו של אחאב בשומרון, ארצא אשר על ביתו של המלך אלה בתרצה, יותם בן עוזיהו מלך יהודה ששימש בתפקיד בימי מחלת אביו, שבנא אשר על הבית בימי חזקיהו וכן יורשו של שבנא, אליקים בן חלקיהו.
לכאורה, דמותו של איש מאישים אלה איננה מאפשרת את זיהויו כבעל הקבר כיון ששמותם של כל אלה אינם כוללים את הסיומת "יהו" למעט שמו של "עובדיהו" אלא שאין להניח ששרה הבכיר של ממלכת ישראל נקבר בבירתה של ממלכת יהודה.
אלא שבנקודה חסרת-מוצא לכאורה זו, העלו יגאל ידין ונחמן אביגד השערה: בידוע כי שמות עבריים המסתיימים באות אל"ף כגון "עזרא", "אחא" ועוד, אינם אלא קיצורים לשמות העבריים המלאים "עזריהו" ו"אחיהו". על בסיס נתון זה, הציעו ידין ואביגד להשלים את הכתובת לצורת: "שבניהו אשר על הבית". השלמה משוערת זו מתאימה מבחינת מספר האותיות החסרות ואף עולה בקנה אחד עם תיאורו המקראי של שבנא (ישעיהו כ"ב, 15) ככזה שחצב לו קבר כה בולט לעין.
בין אם נקבל השערות אלו ובין אם לאו, הרי שהכתובת מהווה, כדברי קלרמון-גאנו מגלהּ, "דוגמה מוסמכת ראשונה לאפיגרפיה המונומנטלית העברית מתקופת מלכי יהודה" ולמעשה זוהי הכתובת העברית הארוכה ביותר שנתגלתה לאחר מצבת מישע וכתובת נקבת השילוח, וכן הטקסט המפוענח הראשון מכתובת קבר עברית מימי בית ראשון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב ייבין, מצבות בנחל קדרון, נופים ואתרים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
- נחמן אביגד, 'כתובת קברתו של "...יהו אשר על הבית"', ארץ ישראל, ג (תשי"ד), 72-66
[עריכה] הערות שוליים
- ^ האותיות המודגשות הינן אותיות שנפגמו ברובן, התיבות הממוסגרות חסרות לחלוטין בכתובת והינן בגדר השערה על פי ההקשר בלבד.
