קברי הסנהדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קברי הסנהדרין, מערת קבורה המצויה קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים.

המערה כונתה על ידי הערבים 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של הסנהדרין, שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, בשפיטה. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי האנציקלופדיה העברית מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין.

המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת 1235, עת ביקר במערה יעקב השליח. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, רבי משה באסולה ועוד. בשנת 1867 נחפרה המערה על ידי ארכאולוג צרפתי. במערה נמצא ארון קבורה ועליו השם "יצחק". הארון נלקח לצרפת וכיום הוא מצוי במוזיאון הלובר בפאריס.

המערה מעוטרת במשקוף בצורת משולש. המשקוף מעוטר בצורות חקוקות בסלע בצורה של רימון, אתרוג ועלי צמח הקנתוס. בתוך המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בחקיקה של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הינם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של יהודים. היהודים בימי בית שני נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות אדם בגלל האיסור המקראי לעשות פסל ומסכה.

מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו כונה על ידי החוקרים "נקרופוליס", כלומר עיר המתים של ירושלים בימי בית שני. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג האבן המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. בסמיכות למערה מצויה מערת קבורה מרשימה נוספת הנקראת מערת העמודים. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה מערת האשכולות בגלל עיטורים בצורת אשכול במשקוף הכניסה למערה.

הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו בדואים ובלילות החורף הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב הפיח שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.

בשנות החמישים והשישים זכו קברי הסנהדרין למעמד נכבד יחסית ואף הונצחו בשטר של חצי לירה. ייתכן שתוצאות מלחמת ששת הימים, שפתחו בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה בחברון וקבר רחל, הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין. כיום האתר מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

תיאור והסברים על קברות הסנהדרין ומערות הקבורה הסמוכות, בצירוף תמונות של המערות השונות, באתר מט"ח

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A7/%D7%91/%D7%A8/%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F.html

קטגוריות: ירושלים: קברים ובתי קברות | קברי צדיקים בארץ ישראל

קברי הסנהדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] קישורים חיצוניים

Views

ניווט

קהילה

חיפוש