עמרם מצנע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עמרם מצנע | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 20 בפברואר 1945 |
| כנסות | 16 |
| סיעות | עבודה-מימד, העבודה-מימד-עם אחד |
| תפקידים בולטים |
|
עמרם מצנע (נולד ב-20 בפברואר 1945), איש צבא ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר.
מצנע נולד בקיבוץ דברת ובילדותו עברה המשפחה לקרית חיים ולאחר מכן לחיפה. בנעוריו נשלח ללמוד בפנימיה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה.
החל משנת 1963 איש צבא. במהלך שירותו הצבאי אף למד: תואר ראשון בגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה (1977), בוגר המכללה למלחמה של צבא ארה”ב בפנסילווניה (1979), בוגר התוכנית לאנשי ציבור בכירים במרכז ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (1989), תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1990).
[עריכה] איש צבא
בשנת 1963 התגייס מצנע לצה"ל ואת רוב תפקידיו, ממפקד טנק ועד מפקד אוגדה סדירה, מילא בחיל השריון.
בין התפקידים שמילא בצבא: מג"ד שריון בחטיבה, מפקד קורס קציני שריון, קצין אג"מ של גייסות השריון, מפקד חטיבת "ברק" ברמת הגולן, מפקד ביה"ס לפיקוד בחיל השריון, מפקד אוגדת שריון, מפקד בית הספר לפיקוד ומטה בצה"ל, ראש אגף מבצעים במטכ"ל, עוזר ראש אג"מ ואלוף פיקוד המרכז בזמן האינתיפאדה הראשונה בשטחים.
במלחמת ששת הימים שירת כקצין מבצעים בדרגת סגן בגדוד שריון. הוא נפצע שלוש פעמים, אך המשיך בלחימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד טנקים. לחם עם גדודו בקרב החווה הסינית, והמשיך בלחימה אף שנפצע. על מעשה זה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל.
במלחמת שלום הגליל כיהן כראש מטה החזית הסורית בלבנון ולא היסס למתוח ביקורת על שר הביטחון אריאל שרון בנוגע למטרות המלחמה.
תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף תכנון, בשנים 1990-1993, אז השתחרר מצה"ל.
[עריכה] קריירה פוליטית
בשנת 1993, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, החליט לרוץ לראשות העיר חיפה בהשפעת ראש הממשלה דאז יצחק רבין, למרות שמועד הפריימריז של מפלגת העבודה בחיפה היה קרוב. הוא רץ נגד ראש העיר המכהן אריה גוראל וזכה. לאחר מכן זכה לרוב גדול בבחירות לראשות העיר. יונה יהב מונה לסגנו.
בשנים אלו הוא פעל לשיפור רמת החיים בחיפה וכמו כן האיץ את הבנייה בה. הארגונים הירוקים טענו נגדו שהפיתוח נעשה על ידי קיצור תהליכים לקבלנים ופגיעה בסביבה, בייחוד לאורך חופי הים. אנשי צבא בכירים לשעבר הוכנו למערך המנהלי בעירייה ובמוסדותיה השונים במרוצת שנות כהונתו.
בשנת 2002 החליט מצנע לרוץ לראשות מפלגת העבודה ומולו התמודדו היו"ר דאז, בנימין בן אליעזר וחבר-הכנסת חיים רמון. מצנע זכה ברוב גדול בפריימריז והוביל את מפלגתו בבחירות לכנסת ה-16 בהתמודדות מול אריאל שרון. בבחירות אלה נקט קו מדיני שמאלי מובהק וקרא לפרוק התנחלויות בעזה. מפלגת העבודה בראשותו נחלה מפלה קשה ונותרה עם 19 מנדטים ובאופוזיציה.
לאחר מספר חודשים בלבד החליט לפרוש מראשות המפלגה בגלל ויכוחים ויריבויות עם אנשי סיעתו. מאז התלבט בהרהורי פרישה מהחיים הפוליטיים (שהתפרסמו בעיתונות לא מעט) בעודו ממשיך לכהן כחבר כנסת מן המניין. היה חבר בועדת החוץ והביטחון בכנסת ואחד מחותמי הסכם ז'נבה.
למרות שהתנגד לכך בעבר, לקראת סיום שנת 2004 החליט לצדד בכניסת מפלגתו לממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, על מנת לאפשר לשרון ליישם את תוכנית ההתנתקות מעזה, תוכנית שלטענתו אף מרחיבה את מצע הבחירות שלו שנתיים לפני כן.
ב-13 בנובמבר 2005 הודיע מצנע על פרישתו מהכנסת על מנת להתמנות לראש המועצה הממונה על ירוחם, לאחר המשבר הקשה בעירייה והדחת ראש העיר [1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עמרם מצנע - האתר הרשמי
- עמרם מצנע באתר הכנסת
- עיטור המופת שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
| צבי איילון | יוסף אבידר | צבי איילון | צבי צור | מאיר עמית | יוסף גבע | עוזי נרקיס | רחבעם זאבי | יונה אפרת | משה לוי | אורי אור | אמנון ליפקין-שחק | אהוד ברק | עמרם מצנע | יצחק מרדכי | דני יתום | נחמיה תמרי | אילן בירן | עוזי דיין | משה יעלון | יצחק איתן | משה קפלינסקי | יאיר נווה |  |
| אברהם טמיר · נתן שרוני · אהוד ברק · מנחם עינן · אביהו בן-נון · דני יתום · עמרם מצנע · עוזי דיין · שאול מופז · שלמה ינאי · גיורא איילנד · יצחק הראל · עידו נחושתן |  |
| נג'יב אפנדי אל-יאסין | אחמד אפנדי ג'לבי | מוצטפא בר אל-סאלח | מוצטפא פאשא אל-חליל | ג'אמל צאדק | רפעת אל-צאלח | אברהים אל ח'ליל | חסן ביי שוכרי | עבד אל-רחמן אל-חאג' | חסן ביי שוכרי | שבתאי לוי | אבא חושי | משה פלימן | יוסף אלמוגי | ירוחם צייזל | אריה גוראל | עמרם מצנע | יונה יהב |  |
