סוניה קולודני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סוניה קולודני (1999-1901), נחשבת לצלמת העברית הראשונה.

[עריכה] קורות חיים

סוניה קולודני נולדה ב-1901 בפינסק שברוסיה. משפחתה גורשה לפולין עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. סוניה עבדה במשך שנתיים אצל צלם בורשה ואף קיבלה ממנו דיפלומה. היא עלתה לארץ ב-1922 בעקבות אחיה, שמאי, שעלה שנתיים קודם. אימה וששת אחיה ואחיותיה עלו לארץ אחרי שהאב נפטר ממחלת הטיפוס. סוניה שהקימה בחדרה סטודיו לצילום, הייתה למפרנסת העיקרית של המשפחה.

כשהייתה בת 39, שינתה סוניה את תאריך הלידה בתעודת הזהות שלה ל-1910. מטרתה הייתה להינשא "צעירה יותר" למשה פיחוטה, שקיבל את הלקוחות בקומה הראשונה של הסטודיו. משה נפטר כמה שנים מאוחר יותר ולזוג לא היו ילדים.

ב-1982 מכרה סוניה את אוסף צילומיה למוזיאון החאן לתולדות העיר חדרה.

[עריכה] סגנונה

בתקופה זו של ראשית הציונות, תחום הצילום נשלט ברובו המוחלט על ידי גברים שעבדו עבור מוסדות ציבור והציגו בצילומיהם נקודת מבט גברית-ציונית. בתמונותיה של קולודני ניתן למצוא יותר חופש ופחות פורמליות. היא תיעדה את מרחב המושבות מחוץ למשולש העירוני תל אביב-חיפה-ירושלים, ובצילומיה אפשר למצוא גם דמויות מחייכות שאינם ממורכזות, לעומת הפנים חמורות הסבר, המאפיינות את האסטטיקה הפדנטית של התקופה.

קולודני צילמה בעיקר באזור שבין כפר ויתקין לכרכור ותיעדה בין השאר את ייבוש הביצות, העבודה החקלאית ואת הטיולים לקיסריה הסמוכה.