נחל פרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל פרת הידוע גם בשמו הערבי ואדי קלט, יורד מאזור נוה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן באזור יריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו - כ-130 קמ"ר. הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר סינקלינרי.
יובלו החשוב ביותר של נחל פרת הוא נחל מכמש (ואדי סווינית).
בנחל פרת נובעים שלושה מעינות גדולים: עין פרת, עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם של מעינות אלו - מאות מ"ק בשעה (שלושתם יחד), ומימיהם מתוקים. למעין האמצעי, עין מבוע, הנובע סמוך לכביש אלון, ישנה תופעה יחודית - המעיין נובע לסירוגין, ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת כל מספר שעות.
מי המעינות זורמים באפיק הנחל, והוא עשיר מאוד בצמחיה ובחי כמו צבאים, ושפני סלעים, במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף וצפרדעים.
לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים קדומה מתקופת הורדוס, שהייתה מעבירה מים למצודת קיפרוס, מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. כיום, הרוסה אמת המים הזו בחלקה, ומי המעיין זורמים בערוץ. בנחל ישנם שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית, - עליליאת א-סיק ומנזר פרן של הנזיר חריטון. כמו כן יש בנחל מנזר עתיק הפעיל עדיין - סנט ג'ורג'.
הגדה הצפונית של הנחל בקרבת מנזר פרן ועין פרת הוכשרה והוכרזה כקיר טיפוס ובה מספר מסלולים בדרגות קושי שונות.
בספר ירמיהו מוזכר נחל פרת, כמקום בו נצטווה הנביא, שהיה גר בענתות הסמוכה (באזור ענתות של ימינו), להטמין את חגורתו.
בראש הנחל, סמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, נמצא מקום הנקרא בפי הערבים "קובור בני אישראיל" (קבר בני ישראל). יש המזהים (שארל קלרמון-גנו, נגה הראובני ואחרים) עם מקום זה את קבר רחל, ומפרשים שהמקום "אפרת" המוזכר בקשר לקבורת רחל, מתייחס לנחל פרת.
