מרשם האוכלוסין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרשם האוכלוסין, הוא גוף של משרד הפנים הפועל מכוח חוק מרשם האוכלוסין [1]. מטרת המרשם לרשום את פרטי המידע הנוגעים לתושבי המדינה. פרטי מידע אלה קבועים בסעיף 2 לחוק המרשם:
במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם: (1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים; (2) שמות ההורים; (3) תאריך הלידה ומקומה; (4) המין; (5) הלאום; (6) הדת; (7) המצב האישי: (רווק, נשוי, גרוש או אלמן); (8) שם בן-הזוג; (9) שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם; (10) אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו; (11) המען; (11א) כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, ככל שנמסרה על כך הודעה; (12) תאריך הכניסה לישראל; (13) התאריך שבו נהיה לתושב כאמור בסעיף 1(א). |
||
-- סעיף 2 לחוק |
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרת המרשם
המרשם נועד לצרכים סטטיסטיים בלבד, אולם לפרטי המרשם יש משמעות ראייתית משפטית:
הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2 | ||
-- סעיף 3 לחוק |
[עריכה] היסטוריה ומדינות אחרות
המרשם בישראל הונהג על ידי המנדט הבריטי והוא מתבסס על מרשם דומה המצוי בבריטניה כמו גם במדינות אחרות בעולם.
[עריכה] הממלכה המאוחדת
המרשם בממלכה המאוחדת הונהג בשנת 1837 ונגע לרשום פרטי כל תושבי אנגליה וויילס. בממלכה המאוחדת יש לרשום לידות תוך 42 ימים, ומוות תוך 5 ימים. טקסי נישואים נרשמים מייד לאחר הטקס. בסקוטלנד הונהג המרשם ב-1 בינואר 1855 ובו נרשמים פרטים רבים נוספים שאינם נרשמים בבריטניה.
[עריכה] תפקיד פקיד הרישום פקיד הרישום
מספר רב של פסקי דין דנו בשאלת סמכויות פקיד הרישום. פרק ג' לחוק קובע כי פקיד הרישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה על פרטי רישום למסור לפקיד כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום (סעיף 19(1)). כן רשאי הוא לרשום הצהרה (בכתב או בעל-פה) על אמיתות ידיעה או מסמך שנמסרו לו (סעיף 19(2)). החוק המרשם מבחין בין רישום ראשון לבין רישום שינויים. הרישום הראשון ייעשה על פי "תעודה ציבורית", ובאין תעודה כזאת, על פי הודעת המבקש. רישום שינויים נעשה רק על בסיס תעודה ציבורית המעידה על השינוי[2].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965
- ^ ע"א 630/70 טמרין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 שטדמן נ' שר הפנים, פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד יט(4) 661, 676
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבה בעיתון הארץ בדבר הגבלת סמכויות המרשם להעביר מידע לרשויות המס ורשות השידור.
- כתבה ב-Ynet בעניין החלטת בג"ץ באותו הנושא.
- פסק דין רנקיו נגד מרשם האוכלוסין באתר סנונית.
- הצעת חוק לפיה ירשם במרשם האוכלוסין גם סוג הדם.
ארצות אחרות