יהודי ההרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהודי ההרים או היהודים ההרריים, קהילות של יהודים בצפון ובמזרח הרי הקווקז, יהודים אלה חיים בעיקר באזרבייג'ן, צ'צ'ניה, דאגסטן, ורפובליקת קברדינו-בלקריה. היהודים ההרריים מכנים עצמם בשם ג'והור שפרושו יהודים ושפתם בהתאם היא ג'והורי - "יהודית". הכינוי "היהודים ההרריים" ברוסית: גוֹרְסְקִי יֶברֶאי, ניתן על ידי הרוסים לקהילות היהודים במזרח הקווקז החל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, עם כיבושו של מזרח הקווקז על ידי האימפריה הרוסית. בישראל ידועים בני הקהלה בכינוי "קווקזים".

[עריכה] מניינם

בספירת בני הקהילות של בני ההרים בשנת 1926 מנו יהודים אלה כ-26,000 נפש וכיום הם מונים כ-101,000 נפש הגרים ב:

70,000 - בישראל
24,000 - באזרבייג'ן
7,000 - בשטחי רוסיה

[עריכה] מיקומם

רובם של יהודי ההרים חיים באזור דאגסטן, קייטאג ומאגאראמקנד (שלושה יישובים), וכן בדרבנט ומחצ'קלה ובמספר כפרים באזרבייג'ן (הכפר "קראסניה סלובודה" שבמחוז קובה ואוגוז(וורטאשן לשעבר)). מספר קבוצות מיהודי ההרים התיישבו באזור צפון צ'צ'ניה-בגרוזני, גורני ונלצ'יק. בהגירה הגדולה שבין שנות ה-70 לשנות ה-90 היגרו רוב יהודי ההרים למדינת ישראל אך חלק היגרו לארצות הברית או למוסקבה.

[עריכה] שפה

ערך מורחב – ג'והורי

בשפת המקור היא נקראת ג'והורי - Juhuri היינו "יהודית". השפה שייכת למשפחת הלשונות האיראניות. ג'והורי היא שפה יהודית, ניב של פרסית יהודית שבמשך הדורות קלט לתוכו מילים אזריות ועבריות עד שנוצרה השפה הנקראת היום ג'והורי או טאטית יהודית - בגלל קרבתה לשפת הטאט שאותה דוברים הטטים. הם גם דוברים עברית בנוסף לאזרית ורוסית.

[עריכה] היסטוריה

לפי המסורת של יהודי ההרים הם חיים באזור הקווקז כבר משנת 772 לפנה"ס בתקופת שלמנאסר החמישי או סרגון השני מלכי אשור. ככל הנראה יהודי הקווקז ושכינהם הקרובים, הטטים, הגיעו לאזור הקווקז מאזור דרום אירן של היום, מה שהיה באותם הימים חלק מהאיפריה הבבלית או הפרסית לחילופין. ככל הנראה האבות המשותפים פלשו לאזור הקווקז והתיישבו במקום כאשר זה היה תחת שלטון האימפריה הפרסית, באזור דאגסטן של היום. בראשית המאה השביעית לסה"נ סיפחו הכוזרים את מזרח הקווקז ואת יהודיה ומאוחר יותר קיבלו על עצמם את הדת היהודית. הסיפוח של היהודים זאת אחת מהסיבות העיקריות להמרת דתם ליהדות. בזמן המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עבדו יהודי הרים בעיקר בחקלאות.

לאחר כיבוש האזור על ידי רוסיה, לאחר מלחמת העולם הראשונה נשבה רוח חדשה בקהילה שיצרה קשר עד אז רק עם הקהילות הקרובות אליה במרכז אסיה ובכורדיסטאן.