ויליאם וסטמורלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויליאם וסטמורלנד (26 במרץ 1914 - 18 ביולי 2005) - גנרל אמריקני. היה מפקד כוחות הצבא האמריקני שלחמו במלחמת וייטנאם, בשנים 1964 - 1968. כיהן כמפקד צבא היבשה (US Army) בשנים 1968 - 1972.

תוכן עניינים 1 שנים מוקדמות 2 פיקוד בכיר 3 מלחמת וייטנאם 4 אחרי המלחמה

[עריכה] שנים מוקדמות

נולד במחוז ספרטמבורג שבמדינת דרום קרוליינה. התקבל לאקדמיה הצבאית "וסט פוינט" בשנת 1932 (לימים סיפר, שהתגייס כי רצה "לטייל בעולם"). בשנת 1936 סיים את הלימודים, והוצב כקצין ארטילריה (תותחנים).

במלחמת העולם השנייה שירת בזירה האירופית, ובמהלכה קודם במהירות והגיע לדרגת קולונל (אלוף-משנה).

בשנת 1947 התחתן עם קתרין ואן דוסן, ונולדו להם שלושה ילדים: קתרין, מרגרט וג'יימס.

[עריכה] פיקוד בכיר

אחרי המלחמה מונה למפקד רג'ימנט בדיביזיה מוטסת (דיביזיה 82). הוא שירת בתפקיד ארבע שנים. במלחמת קוריאה (1950 - 1953) פיקד על רג'ימנט קרבי (רג'ימנט 187). בשנת 1953 קודם לדרגת בריגדיר-גנרל (גנרל כוכב אחד), והוצב במשרד ההגנה (הפנטגון). בשנת 1958 מונה למפקד דיביזיה מוטסת (דיביזיה 101). בשנת 1960 מונה למפקד "וסט פוינט", ובשנת 1963 מונה לתפקיד פיקודי בכיר בצבא היבשה. בשנת 1964 מונה למפקד הצבא האמריקני בוייטנאם (כונה "פיקוד הסיוע הצבאי בוייטנאם" - MACV).

[עריכה] מלחמת וייטנאם

וסטמורלנד היה תומך נלהב של פעילות הצבא האמריקני בוייטנאם. בשיחותיו עם התקשורת הוא העריך שהפעילות לא תהיה מסובכת ולא תגבה קורבנות רבים. בגלל התחזקות צבא צפון וייטנאם הקומוניסטית מספר החיילים האמריקנים שנשלחו לוייטנאם גדל במהירות - מ-100 אלף בעת הגעתו, ליותר מ-500 אלף בשנת 1968.

המתקפה הגדולה ביותר בתקופתו הייתה "מתקפת טט" (Tet Offensive) (ינואר 1968), במהלכה תקפו בהפתעה כוחות של צבא הצפון והוייטקונג ערים ויישובים בדרום וייטנאם, והטילו מצור על בסיס חיל הנחתים בקה סאן. למרות שכוחות הצבא הצליחו להדוף את הכוחות התוקפים בהצלחה, המתקפה ותוצאותיה הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלת הצורך לפעול בוייטנאם. בעקבות הלחץ הציבורי, הנשיא לינדון ג'ונסון החליט לא לשלוח כוחות נוספים לאזור.

[עריכה] אחרי המלחמה

וסטמורלנד מונה למפקד צבא היבשה בשנת 1968, ופרש מהצבא בשנת 1972. בשנת 1974 התמודד על משרת מושל מדינת דרום קרוליינה, אך הפסיד. בשנת 1975 פירסם אוטוביוגרפיה, בשם "A Soldier Reports" (בתרגום מילולי - "חייל מדווח"). בהמשך היה חבר בצוות משימה מיוחד, שעסק בשיפור מערכת החינוך בדרום קרוליינה.

בשנת 1982 רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS שידרה תחקיר מיוחד, ובו נטען שווסטמורלנד ובכירים אחרים המעיטו במתכוון בכוחו של הוייטקונג במטרה לשמור על מורל גבוה ועל תמיכה ציבורית במלחמה, וכתוצאה מכך לא הכינו את הצבא כראוי ל"מתקפת טט", שגבתה קורבנות רבים. וסטמורלנד הגיש תביעה משפטית נגד הרשת על הוצאת דיבה (פרסום שקרים), ובתום משפט ארוך הסכים להתפשר ולהסתפק בהתנצלות.

בראיון שהעניק למגזין "ג'ורג'" בשנת 1998, הביע זלזול מוחלט בכישוריו הפיקודיים של יריבו המר - מפקד צבא הצפון, גנרל גיאפ: "למרות שגיאפ קיבל אימון מקצועי בלוחמה זעירה (גרילה), הוא התעקש לנהל מתקפות גדולות שבהן איבד לוחמים רבים. הוא בעצמו הודה בתחילת 1969 שאיבד כחצי מיליון חיילים. עם זלזול כזה בחיי אדם אפשר אמנם להפוך ליריב קשה, אבל לא לגאון צבאי. מפקד אמריקני שהיה מאבד לוחמים בצורה כזאת, לא היה נשאר בתפקיד יותר מכמה שבועות".